המושבה התייחדה עם חלליה
אתמול בשעות הערב שרר במושבה זיכרון-יעקב קור שהורגש היטב, בעיקר נוכח הקור העז ששרר בלבבות מאות תושבים שהגיעו למתחם 'בית התותחן' להתייחד על חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה.
הטקס, באחריות וניהול המתנ"ס המקומי, החל עם הורדת הדגל לחצי-התורן ועמידה מתוחה למשך שתי דקות נוכח הצפירה שקרעה את שמי המושבה.
גיא שטרן, בנו של משה שטרן, קרא 'יזכור' ולאחריו הדליקה אורלי קוזינסקי, אחותו של הילד רוני-אשר קוזינסקי בן ה-11, שנהרג בפיגוע-דמים, את המשואה הגדולה.
הרב שלמה אבו אמר את תפילת 'א-ל מלא רחמים' ואחריו אמר אלי לוי, אביו של יניב לוי, את 'הקדיש'.
ראש המועצה-המקומית זיו דשא נשא דברים לניחום וחיזוק המשפחות השכולות ושולמית בנימין, אחותו של מיכאל אוחיון , שנהרג במלחמת יום-הכיפורים, נשאה דברים בשם המשפחות השכולות.
הרב מרדכי אברמובסקי דיבר אחריה על המשמעות הגלומה ב'מות הגיבורים' ואף כרך את השכול הנמשך עם ההרוגים שמצאו מותם בהפגזות האחרונות על דרום-הארץ.
ד"ר עירית חרמש הרטיטה את הלבבות כאשר סיפרה על החיים במשפחה שאיבדה את הבעל והאב ד"ר צביקה רוזנווסר-חרמש ואילו קרן ישראל-פלד, לא הותירה עיניים יבשות, כאשר סיפרה על אבדן חיי אביה, סא"ל אברהם ניסים (כושי) ישראל שהלך לבית-עולמו בשנת 1991.
עופר לזמי פצח בהקראה מוטעמת של שמות חללי המושבה, ששמותיהם ותמונותיהם ריצדו על מסכי הענק שסביב למתחם וכאשר סיים, החלה הנחת הזרים, תחת עיניהם הפקוחות של רפי מלול ומיכל פריד, מנהלי מתחם בית-התותחן.
כעבור כשעה מאז נשמעה הצפירה, הזמינה המנחה סיגל זהבי את הקהל לעמוד ולשיר את 'התקווה' ועם הישמע האקורד האחרון, תם ונשלם עוד טקס בערב יום-הזיכרון והקהל התפזר בלילה הקר לביתו, בתקווה שרשימת הנופלים לא תגדל עד לטקסים הבאים.
"במותם ציוו לנו את הערכים"
בדיוק בשעה 11.00 היום נשמעה ברחבי המושבה צפירה נוספת בת שתי דקות והקהל הרב שהגיע לחלקה-הצבאית של בית-העלמין במושבה, התייצב בעמידת דום לתחילת הטקס-הצבאי.
יובל אמיתי, בתו של ירון אמיתי שנפל בשנת 2006, התכבדה בהדלקת המשואה ולאחריה אמר קצין צה"ל את ה'יזכור' כשהוא מקדים את הרב-הצבאי סרן נדב ערוסי שאמר דברי תפילה לזכר החללים.
עמרם לוגסי, אביו של דוד לוגסי שנפל בשנת 2002, אמר 'קדיש' והחזן הצבאי רס"ן נועם שטיינמן נשא את תפילת 'א-ל מלא רחמים'.
חבר-הכנסת אריאל קלנר (ליכוד), נשא דברים בשם המדינה ובין השאר הטעים כי יום-הזיכרון הוא " יום חשבון הנפש שלנו כחברה" וכי הנופלים הם " המצפן הערכי והמוסרי שלנו ובמותם ציוו לנו את הערכים!".
בתום דבריו הניח ח"כ קלנר את הזר הראשון, בשם המדינה ולאחריו הניחה נירה אפרתי את הזר בשם ארגון 'יד-לבנים', מלי ישעיהו את זר אלמנות צה"ל ותא"ל ידי זילברמן את זר צה"ל וכוחות-הביטחון. סנ"צ ערן לוי הניח את זר משטרת-ישראל ושב"ס ותא"ל (מיל) יצחק שגב, הניח את זר נכי-צה"ל, כשראש המועצה זיו דשא, נועל את רשימת מניחי הזרים בשם הרשות-המקומית.
ירי של שלושה מטחים מחרישי אוזניים בישר לקהל הרחב על השלב האחרון של טקס הזיכרון ורגע לפני הפיזור הושמעה 'התקווה' ונעלה טקס-צבאי מוקפד.