מכתב גלוי לבן כספית ואמנון אברמוביץ
צר לי עליכם.
בחצות ליל-הבחירות צהלתם נוכח 'ניצחונו' של בני גנץ ומפלגתו בבחירות, אבל בדיוק כפי שכבר קרה לכם בלילה בו פצחה ציפי לבני בתרועות ניצחון, התעוררתם כמו אז גם עכשיו בבוקר שמבחינתכם כולו סיוט: בנימין נתניהו ימשיך להיות ראש-הממשלה!.
לא ידעתם כיצד לעכל פעם נוספת את העובדה לפיה רוב העם בישראל הוא ימני ורוצה בהמשך שלטונו של נתניהו, 'למרות הכל'. העובדה הזאת מנוגדת לכל מה שסברתם שאינו יתכן, בעיקר בעקבות מסע שיסוי ממושך שניהלתם במשך שנים נגד ראש-הממשלה.
הבעיה החמורה אינה טמונה בהחלטתכם לרדוף את משפחת נתניהו תוך גלויי שנאה, בוז ושטנה, אלא דווקא בכך שאתם מנצלים את הבמות שהועמדו לרשותכם, על-מנת לעשות בהן שימוש לקדם את 'האג'נדה' האישית שלכם תחת הכותרת 'רק לא ביבי'.
בהתנהלות שלכם שמתם ללעג את מקצוע העיתונות והפכתם את הכתיבה והשידור לכלים שנועדו להרעיל לבבות, בסגנון בוטה ומכפיש וכך הוצאתם את עצמכם מעולם-העיתונות והפכתם להיות עסקנים-פוליטיים קטנים.
אבל כבר שנים הוכח כי העמדות הללו נופלות על אוזניים ערלות: גם הבחירות האחרונות הוכיחו כי אתם מזבזים את כוחם לריק ואין רוב העם בישראל מסכים אתכם, אלא ההיפך הגמור: ככל שהמשכתם לבזות, ללעוג ולרדוף את נתניהו ומשפחתו, כך הצלחתם לחזק את מעמדו בקרב הציבור ולהגדיל את כוחו הפוליטי.
אבל אל דאגה, אתם נמצאים 'בחברה טובה' ובה עשרות 'עיתונאים' ואנשי-תקשורת המתהדרים לשווא בעיסוק שאת עקרונות-היסוד שלו שכחו מזמן והציבו עצמם, ממש כמוגם, על הצד האחד של המפה הפוליטית וייצרו עמכם את שבט 'רק לא ביבי'.
עכשיו תפתחו בוודאי בהנהגת המקהלה הרועשת בדבר אי יכולתו של ראש-הממשלה לכהן תחת חשדות, שימוע וכתבי-אישום, אף שעדיין לא הועמד לדין ולא הורשע. דאגתם כבר מזמן להרשיעו בדין, לגזור את עונשו ואפילו למנות תחתיו יורש שהולם את השקפת עולמכם.
סביר להניח כי אתם צפויים שוב להתאכזב אבל מתוך היכרותי אתכם, לא תתייאשו ותמשיכו במסעות השיסוי והשנאה שאתם מנהלים כבר שנים נגד ראש-הממשלה, תחת המעטה המזוייף של היותכם כביכול 'עיתונאים'.
החילזון מתקדם במסלול שקובע לעצמו רק על גבי הריר שהוא פולט ולצערי הרב אתם דומים מאוד לחילזון הזה משום שיש בפיכם כמות בלתי נדליית של ריר-שנאה ועליו תמשיכו בדרככם, למרות המציאות המקיפה אתכם ומנוכדת לדרכיכם.
אסור לכעוס עליכם כי בסופו של דבר אתם אנשים אומללים הניזונים רק משנאה ואלמלא זכיתם בבמות ציבוריות להפגין אותה בשפע, מי יודע מה היה עולה בגורלכם.
אז המשיכו לזחול על פני ריר-השנאה שלכם, ממילא איש כבר לא מתייחס אליכם ברצינות.