לתעד תולדות המעברה של זיכרון-יעקב!
על רקע שידור הסדרה החשובה והמרתקת 'מעברות' (ערוץ כאן-11) נזכרנו במעברה שהייתה פעם בזיכרון-יעקב. מרבית תושבי המושבה אינם יודעים כלל כי גם בזיכרון-יעקב הייתה מעברה גדולה, מתוכה צמח לימים 'השיכון הדרומי' שהיה לשכונת נווה-שרת. מעבר לבורות הכללית של רוב התושבים החדשים שהגיעו למושבה לממש את חלום 'הבית מול הים', מדובר בפרק חשוב בתולדות המושבה, שפשוט נעלם, נמחק ולא מוזכר כלל בדברי ימיה של זיכרון-יעקב.
יש ששמעו על המייסדים שהגיעו לכאן מרומניה, יש מי שהודות לשטיפת-מוח של מערכת החינוך מכיר את סיפור 'שרה גיבורת ניל"י' והמחתרת שפעלה נגד השלטון התורכי ויש גם מי שגילה עניין בפרקים אחרים של תולדות המושבה, אבל מי שמע על המעברה של זיכרון-יעקב? מדוע אינה מוזכרת כמעט בשום מקום? מי טרח 'לדלג' עליה בסיפורה של המושבה?
המעברה בזיכרון-יעקב הוקמה בראשית שנות ה-50 והורכבה תחילה מאהלים, שפינו מקומם לפחונים וצריפים עד המעבר לבתי-האבן של 'השיכון הדרומי'. במעברה היו שני בתי-ספר ובחלק מהפרוטוקולים של המועצה-המקומית, יש אזכור לדיונים שנערכו, למשל ביוני 1951 ובחודש נובמבר 1952 בנושא חלוקת מזון לתלמידים ילדי המעברה ורק בשנת 1954 נמצאה החלטה על חיבור למים זורמים.
תולדות העולים שהתגוררו במעברה המקומית בתנאים מחרידים, מערכת היחסים שלהם עם איכרי המושבה וההשלכות החברתיות-פוליטיות שהיו לעצם קיומה של המעברה על עתידה של זיכרון-יעקב, לכל אלה אין כלל ביטוי בתולדות המושבה.
עדיין יש אנשים מבוגרים שחיו וגדלו במעברה והם מסוגלים לשחזר לפרטי פרטים את חייהם הקשים ולבטח נמצאים גם מי שבידיהם תצלומים מימי המעברה-המקומית, כך שמצוי חומר-גלם רב ויקר-ערך, שראוי לעשות בו שימוש-תיעודי.
הגיע הזמן לתעד את תולדות המעברה בזיכרון-יעקב ולהציב את סיפור תושביה במקום של כבוד בדברי ימי זיכרון-יעקב ויפה שעה אחת קודם.
התפקיד החשוב הזה מוטל כמובן על כתפי המועצה-המקומית, שכדאי שתזדרז לעשות את מה שלא עשו קודמותיה.