לא יודעים דבר על תולדות המושבה!
מרבית תושביה של זיכרון-יעקב חדשים, כאלה שהגיעו אליה במהלך 10-15 השנים האחרונות ואף פחות מכך ועם כל הכבוד, לרובם אין מושג-ירוק על תולדות המושבה שהפכה להיות ביתם החדש.
הגשמת החלום-הישראלי 'הרטוב', של בית-מול-הים או מגורים ביישוב שהיה פעם בעל צביון כפרי, הביאה את מרבית התושבים החדשים להתגורר בזיכרון-יעקב וזאת תופעה ברוכה. אבל מרביתם אינם יודעים כלל לאן הגיעו ומה היה כאן קודם שבאו לגור במושבה וגם זה בסדר, כאשר זה לא מעניין איש ולא מטריד את מנוחתו של תושב, שבא לחפש רק 'איכות חיים'.
אבל לתושבים האלה יש גם ילדים, שגדלים ומתחנכים במושבה ולמצער אין גם להם מושג על תולדות היישוב הזה, שלא לדבר על בורות עמוקה, בכל הקשור לאופי ולמסורת היהודיים של זיכרון-יעקב.
מי מהתושבים החדשים וילדיהם שמע פעם על 'מרד ה-40' או על רצח הרב אורלנסקי הי"ד, או על כך שהיו כאן בית-חולים ומעברה ועל כך שהתארחה כאן רבבה ממגורשי יפו-ת"א בשנת 1917 שלא לדבר על 'מסע הרבנים' והדוגמאות עוד רבות ומגוונות.
אז נכון שעל מחתרת ניל"י ושרה אהרונסון כולם יודעים, הודות לשטיפת-מוח מתמשכת במערכת החינוך הממלכתית, אבל הפרשה הזאת אינה אלא פרק קצר בתולדות המושבה וגם אופן הצגתו שנוי במחלוקת. לגבי כל היתר? יוק!
אפשר לתקן את העיוות הזה בקלות, צריך רק להחליט שזה חשוב מספיק לעשות זאת ואז לגשת למלאכה, שאינה דורשת תקציבים מופרעים: שיתוף-פעולה בין 'הארכיון לתולדות המושבה', 'מוזיאון העלייה-הראשונה' המתנ"ס , עמותת 'הגדעונים' וגוף כמו 'כרמים', יכול להביא להפקת מידעון קצר ותמציתי, שיחולק לכל בית-אב לקראת יום-ההולדת הבא של זיכרון-יעקב ובו 'קיצור תולדות המושבה' בליווי ''לינקים'' למי שמבקש להרחיב ידיעותיו במידע נוסף. בהקשר זה אנו חוזרים שוב על הצעתנו בדבר עריכת חידון בית-ספרי בנושא תולדות זיכרון-יעקב (כפי שעשינו בעבר) וכך אפשר יהא להגיע סוף-סוף למצב בו, גם החדשים, הוותיקים והדור-הבא ידעו משהו על המקום המיוחד הזה ולא ימשיכו לחיות בבורות וחוסר-ידע.