מאיפה יבוא הכסף?
תושבי שכונת גבעת-עדן חגגו בשבוע שעבר את ניצחונם, נוכח ההחלטה שהתקבלה ולפיה לא יוקם בשכונתם 'הוסטל' למכורים ונרקומנים. לאמתו של דבר, מדובר בסוג של הישג אשר אך לפני שבועות אחדים נראה על פניו חסר סיכוי, אבל בסופו של יום ירד ה'הוסטל' המאיים ממורדות גבעת-עדן והתושבים נשמו לרווחה.
אלא ש'ביום אחרי' התעוררו הללו והבינו כי עליהם להכניס את ידיהם עמוק-עמוק לכיסים, על-מנת לאסוף כספים שיועברו כפיצוי לחברה היזמית שתכננה להקים את ה'הוסטל'. ההבנה הזאת תורגמה עד מהרה למספרים ואלה הסתכמו בסכום 'צנוע' של כ-200 אש"ח האמורים לעשות דרכם לחברה היזמית.
בשיחות שניהלנו השבוע עם תושבים מגבעת-עדן, התברר כי הסכום הנדרש מהם, גבוה מכפי ששיערו וגם כאשר ניסו 'לעשות חשבון' בהתאם למספר בתי-האב בשכונה, הגיעו למסקנה שאם יתרחש נס וכל משפחה תסכים לממן את הפיצויים לחברה, יעלה לה הדבר בממוצע כ-5000 ש"ח , כל זאת בהנחה כי כולם אכן ישתתפו בהוצאה הכספית.
יכול להיות שסכום זה זעום, מול האפשרות שה'הוסטל' היה מוקם, אבל לעומת ההתלהבות בתחילת המאבק וההתגייסות הכללית לתמוך בו, נקלעים כעת ראשי המאבק, בסוג של אדישות וחוסר נכונות להשתתף בתשלום הפיצויים הנדרש.
מה עושים? פונים למועצה-המקומית, בתקווה לקבל ממנה סיוע כספי לאיסוף הכספים, אבל המועצה, שרק השבוע אישרה את תקציבה לשנת 2019 , כלל לא לקחה בחשבון סעיף-תקציבי כזה ולא נראה כי תמצא דרך חוקית לגרד את תחתית הקופה הציבורית הריקה, על-מנת לממן את תוצאות המאבק נגד פתיחת ה'הוסטל'.
מי שנלחם נגד 'ההוסטל' מסיבות מוצדקות ומובנות, לא יכול עכשיו לבקש כספי-ציבור לממן את הפיצויים לחברה ועם כל הכבוד והצער, אין להם ברירה אלא לגייס בכוחות עצמם מתוך עצמם, את אותם 200 אש"ח החסרים לתשלום הפיצויים.