מ'מק"י' ועד 'התחיה'!
לקראת הבחירות הקרובות ב-9 באפריל 2019, בהן כמובן לא נשתתף, נזכרנו בתקופה בה התמודדו בארץ מפלגות בעלות מצע וצביון אידיאולוגי ולא רשימות 'אגו' נפוחות העוסקות בשקרים.
בשנת 1948 הוקמה למשל 'המפלגה הקומוניסטית הישראלית' (מק"י) שהייתה למעשה מפלגת פועלים סוציאליסטית. המפלגה הזאת דגלה בדיקטטורה של הפרולטריון ובהפרדת הדת מהמדינה ואף שהייתה אנטי-ציונית, תמכה בחלוקת הארץ לשתי מדינות.
במרבית השנים היה במק"י רוב יהודי אבל לימים חל פיצול בין היהודים לערבים וכך נולדה מפלגת רק"ח, שהייתה סוג של מפלגת-לוויין של ברית-המועצות לשעבר.
מק"י הייתה שנואה על דוד בן-גוריון לפחות כפי שהייתה מפלגת-הימין 'חרות' והוא טבע את האמירה המפורסמת: " בלי חרות ובלי מק"י".
בשנת 1951 זכתה מק"י ב-7 מנדטים בכנסת וארבע שנים מאוחר יותר, זכתה ב-6 מנדטים. בשנת 1959 ירד כוחה ל-3 מנדטים וכוחה עלה שוב בשנת 1961 ל-5 מנדטים עד שהתפצלה בשנת 1962.
מק"י הייתה מפלגה אידיאולוגית בעלת מצע סוציאליסטי-קומוניסטי מובהק ונמצאו בה חברים שבאו אליה מתוך הכרה בחשיבות המסר שלה, רחוקים מכל חשיבות-עצמית מנופחת והבולטים בהם היו: שמואל מיקוניס, מאיר וילנר, תאופיק טובי, אלעזר פרמינגר, אמיל חביבי, אסתר וילנסקה, משה סנה ויאיר צבן ובהמשך הזדהו עם דרכה רן כהן, מאיר פעיל ושולמית אלוני, ממניחי היסוד של מה שהייתה לימים מפלגת מר"צ.
בשנת 1975 מכרה מק"י את כל נכסיה ונעלמה מהמפה הפוליטית בהרכבה המוכר.
להבדיל נמצאה מפלגה אידיאולוגית אחרת שכבשה את מקומה בקרב הציבור הישראלי: מפלגת 'התחיה'.
מקורה של המפלגה ב'תנועה לעצירת הנסיגה מסיני' וברעיון של 'ארץ-ישראל השלמה מהירדן ועד הים'. פעילי 'התחיה' היו אידיאולוגים של 'גוש אמונים' שגם התנגדו בזמנו לפינוי ימית והמפלגה נמצאה תמיד מימין לתנועת 'הליכוד'.
ל'תחיה' הצטרפו פעילים שונים מהימין-הפוליטי המובהק ולאחר הקמתה בשנת 1979 השתתפה בבחירות לכנסת בשנת 1981 וזכתה ב-3 מנדטים. בשנת 1984 כבר עלה כוחה ל-5 מנדטים (כולל רשימת 'צומת' של רפאל איתן) ובשנת 1988 ירדה שוב ל-3 מנדטים עד שבבחירות 1992 נותרה מחוץ לכנסת ולא עברה את אחוז-החסימה הנדרש.
ב'תחיה' היו חברי-כנסת אידיאולוגים נטולי 'אגו' (עיין-ערך נפתלי בנט ואיילת שקד) ובהם יובל נאמן, גאולה כהו, גרשון שפט, חנן פורת, אליקים העצני ואלעזר ולדמן.
שתי המפלגות הללו, מהקצוות המנוגדים של הפוליטיקה הישראלית, הן דוגמא לעמדות אידיאולוגיות חסרות 'אגו' אישי, בניגוד משווע ל'ביצה הפוליטית' של היום.
אילו השתתפו מפלגות אלה בבחירות הקרובות, לא היינו נשארים ב-9 באפריל 2019 בבית.