כישלון המאבקים הציבוריים
במהלך השנה האזרחית האחרונה הייתה זיכרון-יעקב עסוקה, מעבר למערכת-הבחירות, במספר זירות בהן החלו להתחולל מאבקים ציבוריים שזכו בתשומת-לב מקומית גדולה.
המאבק הציבורי נגד הצבת אסדות-הגז בקרבת קו-החוף, המאבק של תושבים נגד תכנית-הדיור 'מחיר למשתכן' במתחם 'פארק היין' וההתנגדות לפתיחת 'הוסטלים' לנרקומנים במושבה, העסיקו את זיכרון-יעקב ואף הוציאו אנשים לרחובות להפגנות ואפילו הצליחו לשבש ישיבות של מליאת המועצה-המקומית.
אלא שלקראת השנה האזרחית החדשה שבפתח, נראה כי במבחן-התוצאה מדובר בכישלון גורף.
לעניות דעתנו הצנועה, אסדות-הגז יוצבו בדיוק במקום המתוכנן להן ועיקר המאבק צריך שיתמקד כבר 'ביום שאחרי' בכל הקשור לניטור, פיקוח ואכיפה.
אנחנו גם סבורים כי בסופו של יום יוקמו אותן יחידות-דיור ב'מחיר למשתכן' במתחם 'פארק היין' ואם לא יחול שינוי מפתיע וקיצוני, גם יפתח בסופו של דבר ה'הוסטל' המדובר בגבעת-עדן.
חוסר ההצלחה של המאבקים הציבוריים במושבה אינו חדש וקצרה היריעה מלפרט את כל המאבקים שהתנהלו כאן והסתיימו במפח-נפש של המארגנים (פרט אולי ל'מרד ה-40' נגד פקידי הברון לפני כ-100 שנים ויותר).
הסיבה לרצף הכישלונות נעוצה לדעתנו בשני גורמים עיקריים: בכל המקרים מדובר במחאה שלא הקיפה את כלל הציבור המקומי אלא רק קבוצות בעלות עניין מיוחד והסיבה השנייה נעוצה בכך שמעולם לא הפך מאבק-ציבורי במושבה לאלים ולכזה שימשוך אחריו חשיפה ציבורית בארץ כולה.
חומר למחשבה למי שמתכנן בעתיד עוד מאבקים ציבוריים מבית-היוצר המקומי.