'הפנתרים השחורים' עומדים לחזור!

יכול להיות שהדברים הבאים יהיו בעיני מרבית תושבי זיכרון-יעקב הזויים ומופרכים וזאת במיוחד משום שמדובר במושבה עשירה בכל קנה-מידה, שרוב תושביה משתייכים לעשירון-העליון ומנותקים לגמרי מהמתרחש ב'ישראל השנייה'.
אבל מי שרוצה להבין כי מתחת לפני השטח מתרחשת סערה חברתית שתתרגש על המדינה כולה, מוזמן לצאת מן הבועה המקומית ולבחון את המציאות הקיימת בקרב אוכלוסייה גדלה והולכת של אנשים עניים וזועמים.
גל ההתייקרויות במשק מבשר על כך שבקרוב תתחולל בישראל סופה גדולה, שעלולה גם לצאת משליטה ולזעזע את אמות הספים משום שיותר ויותר משפחות מוצאות את עצמן נשאבות אל קו-העוני המאיים ואין ידם משגת אפילו את הצרכים הבסיסיים ביותר לקיומן.
העובדה לפיה יש כבר יותר מ-1 מיליון ילדים עניים, אינה אומרת דבר למי שמחזיקים שתי מכוניות חדשות ומשתכרים עשרות אלפי שקלים בחודש. מי שיכול להרשות לעצמו לטוס לפחות פעם בשנה לחו"ל, להחליף כל קיץ ריהוט חדש, לבלות בבתי-מלון מפוארים ולהצטייד במיטב חידושי הטכנולוגיה המתקדמת, לא מעלה בדעתו מציאות בה עומדים עשרות אלפי אנשים בתור לקבלת תרומות מזון או נאלצים לוותר על רכישת תרופות ואינם מסוגלים יותר לעמוד בתשלומי החשמל, המים והארנונה.
מי שמנהל את חייו כשהוא מוקף חומת-מגן של משאבים כספיים בלתי נדלים ועושר מנקר עיניים, לא מעלה בדעתו מצב בו אין בבית די מזון להכנת ארוחות לילדים או לחפש שאריות בפחי-אשפה או לקפוא מקור מחשש שמא לא יעמוד בתעריפי החימום של ביתו.
מי שממלא 'קניונים' וחנויות יוקרה ועושה בהם שימוש לא מוגבל ב'גיהוץ' כרטיסי-אשראי, לא יכול להבין שיש מי שאין לו די כסף לנסוע באוטובוס לשוק הקרוב למצוא שם שאריות העושות דרכן לאשפה.
אבל המציאות הזאת קיימת ב'ישראל השנייה' במאות יישובים בארץ ובהדרגה מצטרפים אליהם עוד ועוד אנשים, שכבר לא עומדים בהחזרי המשכנתאות או בהלוואות שהתפתו או נאלצו לקבל מהבנקים ועוד היד נטויה: ככל שיגדל מספר האנשים שיאלצו לצאת לרחוב, משום שהבנקים פשוט יעקלו את בתיהם, יבינו גם הם ש'ישראל השנייה' זה ממש כאן!.
גם הפער הבלתי נתפס בין עשירים לבין עניים גדל וצומח, מה שמוסיף בהדרגה שמן למדורה שכבר החלה לבעור.
'הפנתרים השחורים' נוסדו בשכונת מוסררה בירושלים בשנת 1971 על רקע קריאה נגד קיפוח ואפליה עדתית אבל עד מהרה הניפו מנהיגיה ( ראובן אברג'יל, סעדיה מרציאנו וצ'רלי ביטון), את נס המרד נגד העוני המחפיר ששרר ב'ישראל השנייה' ולמרות שגולדה מאיר אמרה עליהם כי 'הם לא נחמדים' פרצה ב-8 במאי 1971 מחאה אלימה בכיכר-ציון בירושלים והמדינה כולה עברה זעזוע, שהביא עמו שינוי ושיפור במציאות הכלכלית, אך זה לא החזיק מעמד זמן רב.
בשנים 2008 עד 2012 החלה שוב תנועת 'הפנתרים השחורים' להשמיע קולות מחאה וזעקה נוכח הפער ביו העוני לבין העושר בישראל, אך זאת רק ההתחלה, משום שבעתיד הקרוב תתרחש כאן 'רעידת אדמה' חברתית אלימה נוכח המציאות הכלכלית והגידול במספר המצטרפים ל'ישראל השנייה'.
'הפנתרים השחורים' בגירסה המחודשת, כבר נמצאים בדרך חזרה ובצדק רב!