יחסי קואליציה-אופוזיציה על חבל מתוח
מאז הסתיימו הבחירות למועצה-המקומית זיכרון-יעקב, התקיימו כבר שתי ישיבות של המליאה, האחת לרגל פתיחת הקדנציה ה-16 של המועצה והשנייה השבוע, ישיבה שלא מן המניין.
אם לשפוט על-פי מה שהתרחש באולם-הישיבות במהלך שתי ההתכנסויות הללו, מדובר במערכת יחסים מתוחה וטעונה בין הקואליציה לבין האופוזיציה וסביר להניח כי התמונה הזאת תמשיך ללוות את הצדדים במהלך 5 השנים הקרובות.
מאחר שהקואליציה נשענת לעת עתה על רוב של 7 חברים לעומת 6 חברי האופוזיציה, מדובר בסוג של 'מאזן אימה' המרחף עליה ואשר דורש חגורה מהודקת היטב, לא להפסיד בהצבעות, אבל מה שבלט יותר מכל בשתי הישיבות שהתקיימו עד כה, היה בוויכוחים מיותרים וטיפשיים על ענייני-נוהל ולא דיונים לגופם של הנושאים שעל סדר-היום.
בישיבה הראשונה פרצו עמותים קולניים סביב הזמן הקצוב לכל חבר מועצה לדבר והאם הייתה חריגה מהדקות המוקצבות לו ואילו בישיבה השנייה כבר נפרצו הסכרים, כאשר שני חברי מועצה צרחו זה על זה בוויכוח-סרק תוך החלפת האשמות הדדיות בלשון בוטה.
לכך צריך להוסיף כי סביב שולחן המליאה, יש מספר לא קטן של חברים חדשים שלא מכירים עדיין את הכללים והחוקים על-פיהם מתנהלות ישיבות-המליאה וכתוצאה מכך מרשים לעצמם להתפרץ, לדבר מבלי קבלת רשות לכך ולהפריע לחברים אחרים. סביר להניח כי ברבות הזמן, ישכילו גם הם ללמוד את הכללים הנהוגים, אבל נראה כי האווירה הטעונה והמתוחה באולם-הישיבות, תמשיך ללוות את המליאה הזאת לאורך זמן.
ההפסד נוכח המתרחש בישיבות, הוא של הציבור שאינו זוכה לקבל דיונים בעלי-תוכן אלא נאלץ להסתפק במריבות קולניות חסרות ערך. העובדה שהישיבות מצולמות ומועברות 'בשידור-חי' אינה מוסיפה כבוד למעמד המחייב של נבחרי-הציבור, במיוחד נוכח האפשרות לפיה בני-נוער וצעירים צופים במתרחש. חבל מאוד.