האם באמת מותר להתפלל עם העבריינים?
בתחילת תפילת 'כל נדרי' הפותחת את יום-הכיפורים נהוג לומר כי ' על הדעת המקום ועל דעת...אנו מתירין להתפלל עם העבריינים' והגיעה השעה לשאול האם באמת כך הדבר?
יתר על כן, תפילות יום-הכיפורים מעגנות גם את הסליחה והמחילה לעבריינים וכל עוד מדובר במי שעברו עבירות בשוגג ומחוסר תשומת-לב ולעתים אפילו בכוונה תחילה באופן פרטי, אין בעיה להתפלל עמהם ולבקש למחול ולסלוח גם להם.
אבל מה עם העבריינים המועדים ברשות השלטון? מה עם העבריינים העושקים את הציבור מתוך עמדת כוח, הון ושררה? האם גם הם ראויים שנתפלל עמהם ונסלח ונמחל להם?!.
מה עם העבריינים שגוזלים כבר שנים את כספי הנכים והקשישים?
מה עם העבריינים שגוזלים בטענות שווא כספים של ניצולי-שואה?
מה עם העבריינים ה'טייקונים' שגונבים כספי-ציבור ואחר-כך זוכים ל'תספורות' מהבנקים?
מה עם העבריינים העושקים את הציבור בבנקים בעמלות מטורפות?
מה עם העבריינים המשליכים לרחוב את מי שלא מסוגל לעמוד בהחזר המשכנתאות?
מה עם העבריינים של כל המפלגות, העושים בכספי-ציבור כרצונם?
מה עם העבריינים היושבים בכנסת ומעלים לעצמם את השכר תמורת מספר זעום של חודשי נוכחות מבלי לעבוד?
מה עם העבריינים שלא מכירים במדינה אבל מקבלים ממנה הטבות מפליגות בשם השקר של 'תורתם אמונתם'?
מה עם העבריינים שמסיתים נגד המדינה בכל מקום תחת החיסיון של 'חופש הדיבור'?
מה עם העבריינים באקדמיה ובתקשורת המוציאים דיבה על ישראל אבל מקבלים מהמדינה כספים בשם 'חופש הביטוי'?
צר לנו, אבל עם כל העבריינים האלה אסור להתפלל ואין לבקש עבורם סליחה ומחילה, שהרי גם בתשובה לא יחזרו וגם בצדקה לא יעסקו!