השקט שלפני סערת-הבחירות?
עוד מעט בחירות למועצה-המקומית זיכרון-יעקב אבל בינתיים שוררת דממת-אלחוט ובקושי רב מרגישים כי עוד מעט הולכים שוב לקלפיות, לבחור מועצה-חדשה ואת מי שיעמוד בראשה.
אולי נובע השקט הזה מחופשת-הקיץ והחום והנסיעות ההמוניות לחו"ל ואולי בגלל עניינים אחרים שתפסו את הכותרות הראשיות, אבל הרושם הוא, שהמושבה אולי דרוכה, אבל בינתיים שקטה מאוד לקראת יום-הבוחר.
המועמדים המובילים זיו דשא, צחי ברוך ואלי אבוטבול, כבר יצאו לדרך המובילה ללשכת ראש-המועצה, אבל עיקר ההתגוששות מתרחשת עדיין 'במשקל קל' ובעיקר ברשתות-החברתיות השונות וגם שם בטונים רגועים למדי, מה שאינו מרמז ולא מעיד על העתיד להתרחש שם בעוד חודש.
נראה כאילו כל אחד מהמועמדים דואג בשלב הזה להכשיר ולשמר את ה'בייס' הפוליטי שלו ולשמר את כוחותיו לקראת השלב הבא: אבוטבול מזין את מעריציו בהבטחות כי בכוונתו 'לחזור ולשמור' על המושבה, זיו דשא דואג להזכיר לכולם כי ימשיך 'בדרך הישר' וצחי ברוך מתייצב בפני תומכיו כפתרון הנכון לבעיות של זיכרון-יעקב.
מתי תעלה המערכה הזאת מדרגה? הרבה תלוי בתוצאות הסקרים, שמן הסתם יתבצעו בקרוב ואם יתברר בהם כי מישהו מוביל באופן משמעותי על-פני יריביו או שלחלופין מדובר בשוויון בין המתמודדים, צפוי המאבק ללבוש גוונים מכוערים והמושבה תקבל סגנון אחר לגמרי של מערכת בחירות, המאופיינת בהרבה רפש ודם-רע.
בינתיים אפשר לחלק את העוגה הפוליטית לשלושה חלקים: אלה שיצביעו עבור כל אחד מן המועמדים, בלי שום קשר למה שעשה כל אחד מהם , אלה שלא יצביעו עבור איש מהם, מסיבות שונות ומגוונות והרוב הגדול והשקט, שטרם החליט עבור מי להצביע (אם בכלל) ויחליט אולי ממש ברגע האחרון.
המאמץ של המועמדים יהא מושקע מן הסתם יותר ויותר בפלח השלישי של המצביעים ושם ירכזו את עיקר המאמצים עד פתיחת הקלפיות.
לעת הזאת מצויה זיכרון-יעקב בשלב 'החימום' לקראת המירוץ המכריע ורק צריך לקוות כי השלב הזה יימשך ככל האפשר תוך שמירה על כבוד הדדי ומבלי שנגרר כאן למאבק מר ונמהר שכולנו נצטער עליו, בלי קשר לדמותו של המנצח, שהרי המבחן הגדול של הבחירות צפוי ביום שאחרי!.