מדוע צריך עוד 'הוסטל' במושבה?
בשכונת 'גבעת עדן' עומדים לפתוח בקרוב 'הוסטל' לדיירי-רחוב ולמכורים לסמים ובו צפויים לשהות כ-30 מטופלים מרחבי הארץ. ה'הוסטל' יפעל בבית ששכרה חברת 'פרויקטים שיקומיים' מתושבת מקומית למשך 5 שנים והידיעה על כך כבר עוררה בשכונה סערה רבה והתנגדות עזה, שגררה בעקבותיה גם חתימה על עצומה, שהוגשה לראש-המועצה זיו דשא.
החברה עוסקת בהקמת פרויקטים דומים במקומות שונים והיא זכתה במכרז מטעם משרד-הרווחה, מבלי שהמועצה-המקומית או מחלקת-הרווחה שלה, יהיו מעורבים בפתיחת ה'הוסטל'.
תושבי גבעת-עדן זועמים על כניסתם העתידית של דיירי-רחוב ומכורים לסמים בשכונתם ומצביעים על סכנה הנשקפת להם ולילדיהם כתוצאה מפתיחת המקום.
בזיכרון-יעקב פועלת כבר שנים רבות ובהצלחה גדולה פנימיית-רננים ובה עשרות רבות של ילדים בעלי צרכי-חינוך מיוחדים. בנוסף, נפתחה לפני שנים אחדות 'הוסטל' לפגועי-נפש בשני בתים ברחובות הברושים והרצל ומבלי להיכנס כאן לפרטי הסיפור החדש, נשאלת השאלה מדוע זקוקה המושבה ל'הוסטל' נוסף?
יתר על כן, מהשתלשלות הדברים שהביאו לפתיחת המקום, מתברר כי המועצה-המקומית, לא נדרשה לבקש מהחברה המפעילה אישורים כלשהם והוצבה בפני עובדה גמורה.
הרעיון לשקם אוכלוסיות חלשות ולטפל בהן במסגרת הקהילה ולא במוסדות סגורים ומבודדים, כבר הוכיח את עצמו ובמרבית המקרים אף זכתה הגישה הזאת בהצלחה, אבל נראה לנו כי במקרה הזה מדובר בעיקר בשאלה של מינון: זיכרון-יעקב כבר שותפה לפחות לשני מוקדי-טיפול 'באחר' ועושה זאת בצורה מעוררת כבוד, אז למה צריך עוד אחד?.
אם נלמד לדעת, כי במקומות היישוב של כל מנהלי חברת 'פרויקטים שיקומיים' מתנהלים מוסדות דומים, לא יהיה לנו פתחון-פה בעניין, אבל עד אז, מוזמנת המועצה-המקומית לשקול מה בדעתה לעשות עם הסיפור הזה, שעלול חלילה להסתיים בבכי וחבל.