חיפוש
עקבו אחרינו
  • Facebook Basic Black

פעם היה בית-ספר אחר...

רשימת הזיכרונות מ'בית-הספר של פעם' ארוכה, בהתאם לגילם של אלה הזוכרים בנוסטלגיה ולעתים אף בערגה את ימי-התום של ילדות בתלבושת-אחידה, כאשר היה מפקד-בוקר וצריך היה לקום לכבודו של המורה.

הייתה גם ארוחת-צהרים בחדר-האוכל והצגת כרטיסייה זיכתה כל תלמיד בארוחת-צהרים בכלים של פלסטיק עם ריח של כלור והיו גם שעורים בתזונה וכלכלת-בית.

שיעורים היו גם בחקלאות, זמרה, מוסיקה, תפירה ומלאכה והיה לוח-קיר שחוד/ירוק עליו נהגו לכתוב בגיר שתמיד חרק והתפורר. צלצול הפעמון בישר על ההפסקות ואז היו מוציאים את ארוחת-העשר מתוך שקית-האוכל מבד. האחות נהגה לבדוק ציפורניים גזוזות והכריכים נעטפו נייר-פרגמנט, שגם שימש להעתיק מפות מהאטלס ואם לא נמצא כזה, היו מורחים נייר רגיל בקצת נפט ומקבלים נייר-שקוף. בהתחלה הייתה חשבונייה ואז עברו ללוח-הכפל שצריך היה לדעת על-פה והייתה מחברת לכתיבה-תמה ואפילו תרגילים שבוצעו בחצי-מחברת וכל הספרים והמחברות נעטפו בקפידה רבה. היה גם בית-התלמיד לפעילות בשעות אחר-הצהרים ובכיתה-ח' נערך מבחן-הסקר שתוצאותיו חרצו גורלות.

בקיץ היו חוברות-עבודה והשתמשו בצבעי גואש ופסטל וכל העפרונות המחודדים הונחו בתוך קלמר (רצוי מעץ) וכל מחברת זכתה במדבקה הולמת ובקיצור, היה כבוד רב למורה, למנהל, למערכת ולמוסד שעיצב במשך 70 שנה דורות של תלמידים. כבוד!.

#זכרונים #חדשותהזכרונים #זיכרוןיעקב