מהפתרון-הסופי של פרעה ועד לחמס...
פרעה, 'שלא ידע את יוסף', הגה לראשונה את מה שהוגדר לימים כ'פתרון הסופי' ליהודים. הוא הניח את היסודות לניסיונות בלתי פוסקים לחסל את 'התופעה היהודית' מעל פני האדמה 'וזכה' לחיקויים הממלאים את דברי ימי האנושות בנחלי דם-יהודי.
האינקוויזיציה בספרד ופורטוגל, הפוגרומים ברחבי אירופה, השואה ובמרכזה 'הפתרון הסופי' המודרני של הנאצים ומשתפי-הפעולה שלהם, התמיכה הבלתי מסויגת של המופתי הערבי אל-חוסייני בצורר אדולף היטלר, כל אלה המשיכו בדרכו של פרעה מלך מצרים לחיסול היהודים בעולם, ממש כמו עמלק והמן-הרשע.
בתוך כך נתגלו כמובן ניסיונות רבים נוספים, שבאו לידי ביטוי במקומות שונים בעולם, מתוך שנאה תהומית וחולנית ליהודים, שלא לדבר על גלויי אנטישמיות ללא סייג וגבול.
הקמת מדינת-ישראל הציבה בפני הערבים-המוסלמים הזדמנות חדשה להצטרף לפעילי 'הפתרון הסופי' במאמצים שהחלו עוד בשנת תרפ"א-תרפ"ט ואשר נמשכים עד עצם היום הזה, על-ידי ארגוני-המרצחים של החמס וזרועותיו.
מעבר למאמצים הצבאיים לחסל את מדינת-היהודים, התגייס העולם המוסלמי להשגת המטרה 'הקדושה' באמצעות מחבלים-מרצחים, מתאבדים למיניהם וגם דיפלומטים מעונבים, שאינם מסתירים את משאת נפשם: לחסל את הישות היהודית במדינת-ישראל. חלקם אף זוכה לגבוי ושיתוף-פעולה מצד חברי-כנסת ערבים, בשם 'חופש הביטוי' ו'קדושת הדמוקרטיה'.
בתוך כל אלה 'נתגלו' באירופה עוד ועוד גלויי שנאה ליהודים ועד מהרה נכרכה שנאת-ישראל בשנאת-היהודים, אליה הצטרפו בששון רב האיראנים, ששכחו כפי הנראה את המן הרשע...
יום השואה-הגבורה והתקומה אמור להזכיר לכל מי שאינו טומן ראשו בחול הטובעני של שנאת-יהודים, כי המאבק על ארץ-ישראל, אינו על אדמות 'כבושות' וגם לא פוליטי. מדובר בשנאה שמקורה באידיאולוגייה דתית-מוסלמית, בשילוב המחלה הממארת של שנאת-יהודים באשר הם.
מי שמסרב להכיר בכך, שוכח את אחד מלקחי השואה וחבל.