הכל אודות שנאה-עצמית
הפרשנות הפוליטית של השמאל בישראל, נגועה במחלה-נפשית ממארת, אשר מוגדרת בספרות הפסיכולוגית כ'שנאה עצמית' ובמקרים רבים גם כ'אוטואנטישמיות'.
'שנאה עצמית' היא אי שביעות-רצון בולטת של אדם מעצמו, או מקבוצה חברתית אליה הוא משתייך. היא מתבטאת בביקורת חריפה, שאדם מביע כלפי קבוצת-המוצא שלו ולדעת חוקרי מדעי ההתנהגות, מדובר במקרה הקל, בסוג של הפרעה-נפשית, שניתן להתנהל עמה מבלי לאבד לחלוטין את שפיות-הדעת.
אלא שקיימת דרגה חמורה יותר של ההפרעה-הנפשית הזאת והיא כאמור ה'אוטואנטישמיות', עליה עמד לראשונה תאודור לסינג, פילוסוף ופובליציסט יהודי-גרמני, עוד לפני צמיחת הנאציזם. מדובר בתופעה חברתית-פסיכולוגית, במסגרתה אדם ממוצא-יהודי, חש ניכור כלפי מוצאו ומפתח עוינות אובססיבית כלפי בני עמו ודתו, באופן דומה לזה שמפתחים אנטישמים, מקרב עמים אחרים ודתות אחרות, לעתים תוך אימוץ נרטיבים וטענות, שמעלים אנטישמים אלה.
צריך רק לבחון באופן מדגמי, את מי שמחזיקים מעצמם ליברלים שמאלנים ומעצבי דעת-קהל, בהלימה להגדרות הללו ולהבין כי מדובר באנשים, משכילים ככל שיהיו, חולים בנפשם.
השנאה-העצמית, על דרגותיה השונות, משמשת אותם להביע עמדות אנטי ישראליות, אנטי-יהודיות, אנטי-ציוניות ובמקרים לא מעטים, גם נגד צה"ל. הם מסוגלים, בגלל ההפרעה הנפשית הזאת, לייחס כוונות נסתרות ודמיוניות למי שמקדיש את עצמו לטובת הכלל הישראלי ובאותה נשימה, להצטייר, לפחות בעיני עצמם, כמי שמגינים על עקרונות-יסוד של חופש-ביטוי, זכויות-האזרח והגנה על מיעוטים.
צריך לזכור כי דמויות אלה, המופיעות באופן קבוע על פלטפורמות ציבוריות בתקשורת ובאקדמיה, זקוקות לשנאה-העצמית כדי להמשיך להזין את כמויות הבוז וההתנשאות, שהם חשים כלפי 'האחר', גם הלה הוא הרוב הדומם במדינה.
אנשים החולים בשנאה-עצמית, מוכנים להלחם על הזכות לחופש הביטוי, בתנאי שיהא זה ביטוי התואם את דעותיהם וכל מי שסותר זאת, מוגדר בפיהם באופן אוטומטי כ'פשיסט'.
התקשורת הישראלית עמוסה וגדושה באנשים החולים גם בשנאה-עצמית' ולמצער גם ב'אוטואנטישמיות'. אין צורך לפרט כאן שמות, כי הם מוכרים וידועים לכל קורא עיתון ולמי שצופה במהדורות החדשות המשודרות. העניין הוא שחולים בשנאה-עצמית,' ממלאים גם את היכלי האקדמיה והמשפט ועושים זאת בתבונה רבה, תחת האצטלה המזויפת של 'חופש ביטוי' והגנה על הדמוקרטיה.
'אוטואנטישמיות' מובהקת וגלויה, ניתן למצוא בקרב אותם הבזים לדת-היהודית, למסורת בית-אבא ומחנכים בהתאם את ילדיהם האומללים, כאילו הם נציגיה של 'הקידמה,' לעומת הבערות והחשיכה, בה חיים דתיים ושומרי-מצוות.
אז מה עושים?
האמת היא שאין מה לעשות, משום שמדובר באנשים מסכנים החולים, בדרגה כזאת או אחרת, בנפשם.. הרפואה המודרנית טרם מצאה פתרון מעשי, לשורה ארוכה של מחלות ממאירות ובהן שנאה-עצמית ו-'אוטואנטישמיות' ועם כל הצער הכרוך בדבר, לא נותר אלא לחמול עליהם, לחוס על נפשם החולה ובשום פנים-ואופן, לא להתעמת עמם.
כל מומחה לחקר נפש-האדם, יגיד לכם שעימות עם חולה-נפש, רק יגרום להחמרה במחלתו ולכן לא נותר אלא לעזוב אותם לנפשם, בדיוק כמו החילזון המתקדם בעקביות על הריר שהוא מפריש לעצמו...
תצלומים מחודש ינואר 2016 בהפגנה נגד 'הכיבוש' ובסירוב להתגייס לצה"ל.