מי הראשון שנקבר במושבה?
בניסיון להשיב על השאלה המסקרנת הזאת, יש צורך תחילה לסקור בקצרה פרק מתולדות הקבורה במושבה, שנוסדה בשנת 1882 ולצורך כך, להתבסס בין השאר, על מאמר שכתב חיליק לייטנר בנושא.
מתוך הכתבים של לייטנר עולה כי, הקברים הראשונים במושבה זכרון-יעקב נוצרו בשנת 1883, כשנה לאחר העלייה לקרקע ועל כן נשאלת השאלה, היכן בכל זאת נטמנו אותם אלה שנפטרו כתוצאה ממחלות, רעב וחוסר טפול רפואי.
הפתרון המוצע על-פי לייטנר: עד 1885 נותרו ממילא מרבית המייסדים ב'בית זחלן' בחיפה ורק הצעירים והצעירות עלו לקרקע ב'זמארין' ומכאן, שהנפטרים מקרב המייסדים, נקברו תחילה בבית-העלמין הישן של חיפה.
בשלב מאוחר יותר, נקברו הנפטרים מקרב ראשוני המושבה, בחלק הדרומי שלה, במקום בו נמצאת כיום הגדר המקיפה את גני רמת-הנדיב. באזור זה אף נמצאו מחצבות עתיקות ובורות חצובים בסלע, אשר חלקם שימש לקברים ובסמוך להם נתגלו גם שרידים של מקווה-טהרה.
חיליק לייטנר מביא גם מדבריו של דוד שטרנברג, מי שעמד שנים בראש 'החברה קדישא' והלה מספר על העברת עצמות הנקברים משם לבית-העלמין שנמצא דרומית למקומו כיום. באזור נמצאו עצי-ברוש רבים, המעידים על הימצאותם של קברים מוסלמים ונוצרים, כמקובל במרחבי אזור הים-התיכון.
מרבית הכתובות שעל המצבות היו לכיוון צפון וזאת משום שעד 1917 הייתה הכניסה לבית-העלמין מצפון ורק אז נרכש שטח מידי לייב שוורץ והוגדל מתחם בית-העלמין ואף שינו את כיוון הכניסה אליו.
אם להתבסס על רישומי הנפטרים בחוברת 'אבני זכרון' מתברר כי דב בריל, הוא זה אשר נקבר לראשונה בבית-העלמין המוכר של זכרון-יעקב, אף שאין לגביו פרטים נוספים וגם לא אפשרי לזהות ולקבוע בוודאות מי היו אלה שהובאו למנוחת-עולמים אחריו, בהתאם לסדר פטירתם.
כך או אחרת, בית-העלמין המקומי בזכרון-יעקב, אוצר בחובו סיפורים רבים ומרתקים ומעת לעת, נמשיך לפרסם כאן את חלקם.
התצלומים באדיבות 'הארכיון לתולדות המושבה'
