איפה מסתיים קו-החוף?
שופטת בית-המשפט לעניינים מנהליים, מיכל אגמון-גונן, קבעה השבוע פסק-דין בעל השלכות משמעותיות רבות על המאבק נגד קבלנים ויזמים המבקשים לנצל את קו-החוף בישראל לצורך הקמת בניינים.
בפסק דינה קבעה השופטת כי, את גבול 100 המטרים מקו-המים, המוגדרים כתחום 'אסור לבנייה', יש למדוד מגובה של 0.75 מטר מעל פני-הים.
לפסיקה יש כאמור השלכות על קידום 53 תכניות, שאושרו לפני שנתקבל 'חוק החופים' 1983-2004 וזאת כיוון שבזמנו נקבע כי, הרצועה האסורה לבנייה, תימדד מ" קו המים העליון" והכוונה לקו המבחין בין הים לבין היבשה. קו זה כידוע משתנה בהתאם לעונות השנה ועל-פי גאות ושפל ונוצל היטב בידי יזמים וקבלנים, שנהגו לבצע מדידות במיוחד בזמן השפל, במטרה להרחיב את השטח העומד לרשותם לבנייה.
פסק-הדין החדש, בולם את התופעה, אף על-פי שכבר לא יועיל בייחס למי שניצל את המדידה הלקויה מן העבר.