של מי גדול יותר הכישלון?
יכול להיות שהשבוע הזה יקבע נושא לוויכוח ציבורי בקרב חובבי הספורט בישראל: של מי גדול יותר הכישלון הספורטיבי, של נבחרת הכדורגל הלאומית או שמא של נבחרת הכדורסל שלנו?
נראה כי מדובר באחד הכישלונות המבישים והצורבים ביותר שידעו נבחרות ישראליות מאז היו לחלק ממפעלים באירופה, אלא שמותר ואפשר להפסיד בכל תחרות או משחק, השאלה היא איך עושים זאת.
בכדורגל כמו גם בכדורסל, מדובר לא רק בהפסדים מכאיבים, אלא בסוג של התנהלות מבזה, בעיקר משום הצורה בה נחלו שתי נבחרות-הכדור את הביזיון הלאומי.
בכדורגל כבר מזמן אין תירוצים, שהרי 40 שנה לא הצליחה ישראל לרשום הישג משמעותי בזירה האירופית או העולמית והמסקנה העצובה ברורה: אין בישראל כדורגל של ממש, רק הרבה רעשי-רקע והמון כסף.
בכדורסל המצב חמור לא פחות, בעיקר משום שקשה לצפות משחקני נבחרת להתעלות, כאשר הקבוצות בהן הם משחקים, עמוסות שכירי-חרב זרים המגיעים לארץ-הקודש לגזור קופון שמן פטור ממס.
אבל אליפות אירופה שנערכה לראשונה (ואולי האחרונה) בישראל, רשמה לנבחרת הישראלית בזיון מכאיב יותר, נוכח הביתיות שלא נוצלה ואם לקחת בחשבון שהטורניר הבא יערך רק בעוד 4 שנים, כדאי לסגור את ה'בסטה' ולהתחיל הכל מבראשית.
אמרנו כבר יותר מפעם כי הישראלים הם אלופי-העולם במשחקי-הכנה ובספורט-הכורסא בסלון והמצב הזה עתיד לצערנו להמשך גם בעוד עשרות שנים, חבל!.