להשאיר את יפו בלילות...
הנסיבות שגרמו להריגתו של ערבי תושב יפו על-ידי שוטר, עדיין נחקרות אבל מאז האירוע הקשה, כבר בערה העיר יפו ופרצו בה מהומות קשות, במהלכן הובערו צמיגים, התקיימו הפגנות אלימות וגם הותקף כתב טלביזייה בצורה חמורה.
האירועים האלה, בלב המרחב השוקק של תל-אביב/יפו , מזכירים אירועים דומים, כמו למשל באום אל-פחם, כאשר אלפי תושבים 'ישראלים' הבעירו את השטח, במחאה על הצעדים שננקטו נגד משפחות המחבלים שרצחו שני שוטרים בירושלים וגם את אירועי ההפגנות האלימות שהתרחשו גם בפרדיס בשנת-2000, כאילו מדובר במדינה אקס-טריטוריאלית והרשימה עוד ארוכה.
המכנה המשותף לכל אלה עובר בהסתה של גורמים קיצוניים, המנצלים את התפר הדק והעדין שמחבר בין יהודים וערבים בישראל ומנצלים כל הזדמנות, בדרך-כלל בטענות-שווא הזויות ובתעמולה ארסית, לצאת נגד המדינה ומוסדותיה.
המסיתים הללו גם זוכים לטיפול בכפפות של משי, מצד גורמי האכיפה והמשפט ומנצלים את החולשה המופגנת של המוסדות, כדי להגביר את אש השנאה וההסתה.
השבוע החלו להישמע ביפו קולות בכי של סוחרים ובעלי מסעדות ערבים, על כך שהעיר ריקה ממטיילים וכי 'אפילו ביום-כיפור מגיעים אלינו יותר מבקרים'.
זאת בדיוק 'התרופה' הראויה למי שמוכן להיות מוסת על-ידי שונאי-ישראל. כאשר המדינה לא רוצה להתעמת עם המסיתים נגדה, צריך פשוט להחרים באופן גורף את יפו, אום אל-פחם וכל מקום, בו יוצאת האוכלוסייה הערבית נגד מדינת-ישאל, שוטריה ותושביה.
החרם הזה לא צריך להיות מוגבל לקניות, רכישות, מסעדות ועסקים, אלא צריך לכלול גם הפסקת העסקתם של תושבים מערים וכפרים, המנסים לקיים כאן פורענות אנטי ישראלית.
אז לעת עתה, יש להשאיר את יפו בלילות...