מדוע מנותקות תנועות-הנוער מהקהילה?
בזכרון-יעקב פועלות במהלך מרבית חודשי השנה 3 תנועות-נוער ובהן 'מכבי צעיר', 'בני עקיבא' ו-'הנוער העובד והלומד'. מדובר במסגרות המתקיימות על רקע סוג כזה או אחר של אידיאולוגייה ואשר פעילותן מתקיימת הודות לתשלום 'דמי-חבר' של ההורים, במקביל לתקציב מיוחד שהן מקבלות מהמועצה-המקומית.
אין ספק שמדובר בפעילות ברוכה, גם אם נערכת בממוצע 4-5 שעות בשבוע, שהרי היא מקרבת (אולי) ילדים ובני-נוער לשורה של ערכים חיוביים, חילוניים ו/או דתיים ובעיקר מרחיקה אותם מהשעמום ומבקבוקי ופחיות האלכוהול.
אלא שלמצער ושלא באשמת החניכים, השמחים לבוא בשערי תנועות-הנוער, יש גם צד פחות מרנין בסיפור הזה.
פרט למסעי 'שנור' של גיוס כספים מבית-לבית, עבור ארגונים ועמותות ואולי גם ביקור סמלי וחלוקת סופגניות בחג-החנוכה, אין לתנועות-הנוער הללו שום פעילות התורמת לקהילה. הן מתקיימות ופועלות בתוך סוג של בועה, במרחב אקס-טריטוריאלי שאינו מחובר לקהילה ולמעשה משמשות מעין 'שמרטף' פעמיים בשבוע.(אגב כך: למה גם תנועות-הנוער בחופשת-קיץ, פרט למספר מצומצם של מחנות?!)
הבעיה נעוצה במחסור ביד-מכוונת, ביוזמה ובמנהיגות, שנועדה לנתב את תנועות-הנוער במושבה ולכוון אותן לחבור מעשי ויצירתי עם הקהילה.
הנה דוגמא פשוטה שאפשר היה לממש ללא משאבים או מאמץ יתר: לגייס את תנועות-הנוער לנקות, לעשב, להכשיר, לשלט, עשרות שבילי-מטיילים במושבה וסביבה ואחר-כך לתחזק את השבילים הללו ולהציב את כל העבודה הזאת במרכז פרויקט לעידוד התיירות בזכרון-יעקב, מחוץ לגדרות ה'מדרחוב'!.
יש עוד הרבה דוגמאות (סיוע לקשישים בגינון, ניקיון, צביעה וסתם ליווי) אבל כדי להפעיל את תנועות-הנוער לטובת הקהילה, צריכה להיות כאמור יוזמה של יד-מכוונת ולפי שעה נראה כי אינה עדיין בנמצא וחבל.