מדוע הפסיקו האסירים-המחבלים את שביתתם?
אחרי כ-40 ימים של שביתת-רעב בקרב האסירים-המחבלים, הפסיקו כמה מאות שובתים את מחאתם ושבו לאכול.
מאחורי הידיעה הזאת, עומד משא-ומתן שהתנהל בין השב"כ לבין חלק ממנהיגי האסירים-המחבלים בניסיון להגיע להסכמה הדדית, בדבר סיום שביתת-הרעב, רגע לפני שהיא נכנסת לשלב הקריטי והמסוכן שלה. ככל הידוע התנהלו המגעים בין הצדדים בכלא-אשקלון ונטל בהם חלק גם המחבל-המרצח מרואן ברגותי שהחל את שביתת-הרעב בבתי-הכלא, אף ש'שבר' אותה בעצמו כאשר זלל להנאתו הרבה ממתק 'טורטית'.
השאלה הכפולה היא, מדוע הפסיקו האסירים-המחבלים את שביתתם והאם נענה שב"ס לדרישותיהם?.
נראה כי התשובה לשאלה השנייה, מצויה אי-שם באמצע והיא הנותנת גם לגבי השאלה הראשונה: השר לביטחון-פנים גלעד ארדן הכריז כי המחבלים-המרצחים לא קיבלו דבר, בתמורה להפסקת שביתת-הרעב שלהם, אבל מניסיון העבר, מותר להטיל ספק רב בהצהרתו ואילו מצד שני, הצהירו מנהיגי האסירים-המחבלים כי השביתה הצליחה להעניק להם חלק גדול מדרישותיהם ומותר הפעם להאמין להם.
שירות בתי-הסוהר נעזר הפעם בשב"כ, כדי להימנע ממצב של מוות בקרב השובתים, מה שעלול היה להביא לתבערה גדולה ביהודה-ושומרון ולכן יש להניח כי בסופו של יום, הסכים השב"ס ללכת לקראת השובתים, לשפר את התנאים שנשללו מהם קודם לשביתה ועיקר הדברים אמורים, במשך זמן ביקורי-המשפחות, בהחזרה של 'פריבילגיות' שונות וגם בהרחבת רשימת הדברים המותרים להכנסה לבתי-הסוהר. הפשרה הושגה אולי במחיר זול יחסית, אבל היא הוכיחה שוב כי נושא האסירים-המחבלים מהווה 'בטן רכה' של מדינת-ישראל וכי שביתת-רעב נוספת, אינה אלא שאלה של זמן.
אגב, איש לא העלה על דעתו למנוע מהמרצחים-המחבלים את המשך הלימודים-האקדמאים שלהם ובכלל זה את לימודי תואר הדוקטורט של המרצח מרואן ברגותי, אשר בחסות מדינת-ישראל, השלים את לימודיו לקבלת התואר... (ראה כתבה במדור סיפור-אישי).