האם חזר דרעי לזירת-הפשע?
שר-הפנים אריה דרעי חזר השבוע לאחד המקומות המוכרים לו ביותר, כאשר נחקר במשך שעות ארוכות ביחידה המשטרתית להב לחקירות הונאה ובחדר סמוך, נחקרה גם אשתו של השר. אין ספק שמדובר בהליך מתבקש, נוכח החשדות נגד שר-הפנים וחשודים אחרים, בביצוע עבירות המיוחסות להם, אבל אין גם ספק כי מדובר בהליך שמלכתחילה לא היה אמור להתקיים, אילו נהגה מדינת-ישראל כמדינה מתוקנת.
מי שכבר ריצה עונש-מאסר בבית-הכלא, לאחר שהורשע בפלילים בשתי ערכאות משפטיות, מצא את עצמו חוזר לבית-המחוקקים, לאחר ש'החזיר את חובו לחברה' וזהו ביטוי מובהק של עיוות מוסרי-ערכי ושלטוני גם יחד.
חזרתו של אריה דרעי לכנסת ובמיוחד מינויו לתפקיד שר-הפנים, דומה לשודד-בנק מנוסה שמרצה את עונשו בבית-הסוהר, לאחר שהורשע בביצוע שוד-מזויין ולאחר שחרורו, מתמנה לתפקיד מנהל הבנק אותו שדד!.
מי שהעניק לאריה דרעי את ההזדמנות לשוב לתפקיד ציבורי, שלא לדבר על מינוי שר, אינו מודע לכך שבעולם-הפשע, יש נטייה מובהקת ומוכחת, כי עבריינים נוהגים לחזור לזירה בה פשעו ואריה דרעי אינו יוצא-דופן.
נכון שדרעי עדיין נהנה מחפות ה'זכאי' שלו וכל עוד לא הוכח אחרת בבית-המשפט, הוא חף מכל פשע, אבל עצם החקירה נגדו מעידה כי יש מקום לחשש כבד כי העבריין המורשע אכן חזר לזירת-הפשע ומי שנושא באחריות למחדל הזה, הוא מי שאפשר לאסיר-לשעבר לכהן שוב כשר בממשלת-ישראל.