חיפוש
עקבו אחרינו
  • Facebook Basic Black

פרשת 'אחרי מות-קדושים'

השבת נקרא את שתי הפרשות המחברות 'אחרי מות-קדושים', השישית והשביעית בחומש 'ויקרא'.

בפרשת 'אחרי מות' יש הדרכה מפורטת של סדר עבודת הכהן הגדול ביום-הכיפורים וכן סדר איסור הקרבת קרבנות מחוץ למשכן, הימנעות מאכילת דם וכיסוי הדם לאחר השחיטה וכן איסור גילוי עריות.

בפרשת 'קדושים' נצטווה משה רבנו ע"ה , לכנס את העם ולהשמיע את הדרישה 'קדושים תהיו'.

הקדושה קשורה למצוות שונות, רובן ככולן מוסריות, כגון: כיבוד הורים, שמירת שבת, איסור עבודה-זרה, השארת חלק מהתבואה לעניים, איסור גניבה, עושק ושבועת-שקר, איסור ניצול חולשה של חירש ועיוור, עשיית משפט-צדק וכמובן 'ואהבת לרעך כמוך'.

הרב סולובייצ'יק מטעים כי "הקדושה נעוצה בשמי מרומא וסופה בחזון האסכטולוגי של אחרית-הימים...אבל היד המחברת בין שתי תפיסות אלו הוא מושג הקדושה של ההלכה (התורה המעשית)...היא נוצרת על-ידי האדם ומוצאת את מילואה בקיום איסורי ביאה ומאכלות אסורות וכיוצא באלה. ועוד נזכיר המצווה הבולטת 'ואהבת לרעך כמוך'".

פרשני המקרא התייחסו להיבט המעשי של מצווה זו ומדבריהם עולה כי קיים קושי למלא אותה כפשוטה.

הרמב"ן מסביר כי "לא יקבל לב האדם שיאהב חברו כאהבתו את נפשו...אבל יאהב ברבות טובה לחברו כאשר עושה לנפשו".

חזקוני אומר:" ואהבת לעשות לו טובה כמו שאתה אוהב שיעשה הוא לך ומכאן למדנו כי עשיית טוב לאחר, מבלי לקנא בהצלחתו, זוהי המצווה".

כתבה לאה ינון

#זכרונים #פרשתהשבוע #זכרוןיעקב