כמה בשר טרפתם?
השיגעון הישראלי (גם) שזכה בכינוי "על האש" חגג ביום-העצמאות השבוע, את אחד משיאיו כאשר מאות אלפים יצאו לחיק הטבע לאכול, לבלוס ולטרוף בשר מכל הסוגים, תוך הדחקה קולקטיבית של העובדה מקורו של כל 'ביס' בחיה שהייתה פעם בחיים ונשחטה רק כדי להשביע את היצר.
מהנתונים המדאיגים כל שנה כל 'צמחוני,' מתברר כי עם-ישראל בהחלט אוהב את הטרף בין שיניו. מדובר בצריכה של כ-118 אלף טון בשר בשנה או כ-15 ק"ג לנפש בשנה כאשר 43% מהם, מבשר-חי ולא קפוא.
כדי להגיע לכמות הבשר הזאת, מגדלים בישראל כ-50-60 אלף ראשי-בקר לבשר, רובם ככולם עגלים חמודים, שעתידם להפוך ל'סטייקים', מובטח מיום הולדתם. לכך יש להוסיף עוד כ-115אלף עגלים מיובאים, שגם דרכם ל'מנגל' המקומי מובטחת.
הישראלים אוהבים את הטקס הזה ועל-פי סקר שהתפרסם לאחרונה, מתברר כי באזור הצפון נוהגים לעשות "על האש" פעם-פעמיים בחודש בבית ומדובר ב-37% מה'ממנגלים' לעומת 25% במדינת-ת"א, 19% בדרום, 16% בירושלים ואילו באזורי יהודה והשומרון, רק 10% טורפים את הבשר-על-האש פעם-פעמיים בחודש בביתם.
הנתונים הללו אינם לוקחים בחשבון את שיאי טריפת הבשר בימי-העצמאות, חול-המועד פסח וסוכות וגם ל"ג בעומר.
הבשר האהוב ביותר על הישראלים (33%) הוא סטייקים ופרגיות ואחריהם בהפרש ניכר (8%) צלעות וקבב בעוד 4% מעדיפים דווקא המבורגר ורק 2% אוהבים לטרוף נקניקיות.
נתון מעניין אחר: גברים מעדיפים לטרוף סטייקים בעוד נשים מעדיפות פרגיות.
62% מהישראלים נוהגים לעשות "על האש" לטובת המשפחה והחברים בעוד 29% עושים זאת לארוחות משפחתיות בלבד ו-9% רק לחברים.
השחיטה ההמונית והברברית, שנועדה כאמור לספק סוג של צורך, מחסלת כל שנה אלפי חיות, אבל כל עוד ריח הבשר שלהן עולה בנחיריים הישראליות מה'מנגל', זה למצער, אינו מעניין איש. ולא אמרנו מלה על הנזק הבריאותי המצטבר של הטרף-האנושי...