מי צריך את 'עין הנץ'?
ביום שלישי בלילה התקיים משחק הגומלין בין ריאל-מדריד לבין באיירן-מינכן במסגרת שלב רבע-הגמר של ליגת-האלופות. הספרדים ובראשם כריסטיאנו רונלדו הנפלא, עלו לשלב הבא לאחר ניצחון 4-2 על הקבוצה הגרמנית, אבל מי ש'גנב את ההצגה' היה השופט ההונגרי ויקטור קסאי שאישר שער ספרדי מנבדל ברור ושרק לבעיטת-עונשין מפוקפקת מ-11 מטרים.
שערוריית השיפוט הזאת החזירה את הדיון הציבורי לצורך לעשות שימוש במצלמות העוקבות מקרוב אחר המתרחש במגרש ואשר עשויות לסייע לצוות השיפוט לקבל החלטות נכונות מבלי לטעות.
השימוש באמצעים טכנולוגים במגרשי הספורט, כבר הפך לחלק בלתי נפרד מעולם הספורט וכך קורה בליגת הכדורסל של האן.בי.איי. בארה"ב, ב'פוטבול' האמריקני ואפילו בכדורסל הישראלי, עושים השופטים שימוש ב'מוניטור', שלא לדבר על השימוש ב'עין-הנץ' במגרשי הטניס והכדורעף ובאולימפידות.
רק הכדורגל העולמי, נותר עדיין מחוץ לשימוש הנרחב באמצעים טכנולוגים, שיסייעו לקבל הכרעה צודקת, אף שבמקומות שונים הוא נבחן כסוג של 'פיילוט'.
השימוש ב'עין הנץ' צמצם עד מאוד טעויות שיפוט ואילו הייתה מצלמה כזאת קיימת בשנת 1966 בגמר הגביע-העולמי בין גרמניה לאנגליה, ספק אם היו האנגלים זוכים בגביע הראשון והאחרון בו זכו (4-2 לאנגליה לאחר שער מפוקפק של ג'פרי הרסט בכדור שאולי לא עבר את קו-השער?).
קברניטי הכדורגל בעולם אינם ששים להעביר הכרעה מידי השופטים לאמצעים טכנולוגיים, אבל מדובר בקרב-מאסף משום שהמשחק הפך מהיר מידי לעיניים אנושיות האמורות לשפוט ולהכריע.
יחד עם זאת, צריך שמישהו יקבע כי 'עין הנץ' יחליט רק בדברים מוגדרים כגון, מעבר של כדור במלוא היקפו את קווי המגרש והשער, אבל לא מעבר לכך וגם לא בכל הקשור לביצוע עבירות או קביעת נבדלים. אם יגלוש 'עין הנץ' לתחומים אלה, יהפוך הכדורגל לסוג של משחק-מחשב ויאבד את מעט האנרגיה והתשוקה האנושית שעוד נותרו בו בעידן בו הכסף קונה הכל.
בקיצור: בעד 'עין הנץ' אבל בהגבלות חמורות!
