מבחן שביתת האסירים-הבטחוניים
שביתת האסירים-הביטחוניים שפרצה השבוע נמצאת רק בתחילתה וסביר מאוד להניח כי תתרחב ותגדל. מתוך כ-7000 אסירים-ביטחוניים הכלואים בישראל, משתתפים בשביתה פחות מ-1200 אסירים וההזדהות שלהם עם המחבל-המרצח ברגותי, גם לא מקיפה את כל אנשי הפת"ח (כ-3000 במספר) כך ששירות בתי-הסוהר נמצא רק בתחילתו של המבחן הצפוי לו בהמשך.
שב"ס כבר נקט צעדים ראשונים, כאשר העמיד את כוחותיו בכוננות מוגברת, העביר את המרצח ברגותי לכלא-קישון לבידוד, והוציא מאגפי האסירים השובתים את מכשירי הטלוויזיה שלהם ועוד אביזרים חשמליים. במקביל נקט שב"ס בביצוע 'ניקיון' של האגפים הללו מכל מוצרי-הקנטינה, כדי למנוע משובתי-הרעב לאכול ממתקים...
בדרום הארץ הוקם כבר בית-חולים מיוחד, סמוך לאחד מבתי-הכלא, על-מנת שניתן יהא לטפל בו באסירים חלשים או חולים, מבלי לאשפז אותם בבתי-חולים אזרחיים, לקח שנלמד משביתות קודמות של אסירים-מחבלים וכל המערך הרפואי בשירות, תוגבר ונמצא אף הוא בכוננות-שיא.
אבל צריך להבין שהמבחן הגדול אינו של שירות בתי-הסוהר אלא של ממשלת-ישראל. הנהגת האסירים הביטחוניים ראתה מאז ומעולם את חברי חוליות המחבלים, כמי שמצויים במעמד של 'שבויי מלחמה' ולא אסירים ביטחוניים ויודעת היטב כי מדובר בנושא החשוב והרגיש ביותר לרחוב הפלשתיני ומכאן המאמץ הגדול להעניק לשביתה הד ציבורי רחב ככל האפשר.
אם ישראל חפצה לשים קץ לשביתה הזאת, היא חייבת להביא למצב שיהא לאסירים-הביטחוניים מה להפסיד. למשל: הפסקה מידית של כל ביקורי המשפחות בכל בתי-הכלא בהם מתקיימת שביתה, צעדים משמעתיים חריפים נגד השובתים, הפרדה של מנהיגי השביתה ופיזורם בבתי-כלא שונים והחמרה משמעותית בכל נושא הפריבילגיות המוענקות לאסירים כמו לימודים, ספורט, קנטינה וכיוצא בהם.
מניסיון עבר (אישי) ברור שכניעה למחבלים הכלואים תזמין שביתות נוספות וממושכות יותר ועל כך צריכה להחליט הממשלה ולא שירות בתי-הסוהר הפועל מכוח החלטותיה.
תחזית: השביתה תתגבר ותתרחב עד שהממשלה תיכנע לשובתים ותשיג אתם 'פשרה' זמנית למען השגת 'שקט תעשייתי'.
