'שירת מרים'/ מירי בן-שמחון
המשוררת מירי בן-שמחון מתה בדמי חייה, לאחר שנהרגה בתאונת-דרכים בשנת 1996, במה שעל-פניו נראה היה כמוות ידוע מראש. בשירה 'ימים רעים', היא משננת לעצמה בפיכחון אכזרי:
אל תגעי בי עד רעב/ איש לא ילחם לך/ כבר איש לא ילחם לך/ .
מירי בן-שמחון חזתה שתיוותר נטושה והותירה מאחוריה שירה, המסמלת את המרדף אחרי הבינה שבשפה, האמינה בהישג ידו של מי שאינו ירא מביטולה המוחלט של כל מוסכמה והוא נכון לחיות את עצמו באופן בלתי אמצעי. היא דגלה בהשלת 'עלה התאנה' כמהלך לשחרור עצמי מנורמות חברתיות ועסקה בשיריה בשאלות מגדריות, אתניות, מעמדיות ופוליטיות ונתנה לכך ביטוי בשורה הבאה:
"וויתרתי על הכבוד העצמי, כבוד עצמי מזרחי, נוקשה, מרוקאי".
ספר מומלץ מאוד לאוהבי שירה ישראלית חדשה.
