משוררת מזרחית- 'מורה עובדת קבלן'
מיטל נסים כלולה ברשימה המכובדת של 'משוררות מזרחיות' אשר מסיבות שונות ומאוד לא משכנעות, נעדרת כמעט לגמרי מהקנון של השירה העברית-ישראלית.
למרות זאת, בספרה השני 'מורה עובדת קבלן', היא קוראת תיגר על ההגדרה הזאת ולא מתוך רתיעה, אלא מתוך רצון לשמר ולהנכיח מחדש, את הזהויות הייחודיות של העדה העירקית והמצרית, מוצא הוריה.
הספר הוא חוויה מורכבת של אימהות ופמיניסטיות, של משוררת מזרחית שלא תמיד ידעה להגדיר את עצמה ולמעשה מחפשת עד היום 'מה זה להיות מזרחית?'.
השיר 'בזחילה על ריצפה מצויירת' מבטא משהו מעולמה הפנימי של מיטל נסים:
בזחילה על הריצפה המצויירת/ הייתי אפילו לא חצי פרחה/ וידעתי שלא תתני לזה לקרות...שהאנשים ידברו/ על הבת שלך/ שלבושה כמו דתייה/ במקרה הטוב/. מה עשיתי אצל המעצבת עם השם התל-אביבי/ אם לא השתכנזתי בינות מכונות התפירה/ קראתי לך לבוא לראות את המלבושים בבד/ המשי ציורים כמו אנדרלמוסיה מופשטת/ וחולצה שמסתירה את קיומם של השדיים/ ואת עמדת מן הצד חצי/ עמדת וחצי הלכת לעבודה/ מביטה בבת שלך/ כמו בסצנה של בגדי המלך החדשים/ ואמרת ללא משוא פנים/ שזה לא נראה לך/ לא נראה לך בכלל/