'הולדת תמוז'/ אורה עשהאל
המשוררת אורה עשהאל מחוללת מהפיכה של ממש בשיריה ובמיוחד בספרה 'הולדת תמוז', כאשר היא מחליפה את תחומי המגדר-הנשי, בין מציאות לבין המופשט ואי-הוודאי.
במרכז 'הולדת תמוז' מצויה אצל עשהאל מלת הקסם 'נוכחות' (שהייתה חסרה עד כה) כשהיא קוראת להקשיב ל'אני' הפנימי. התרחישים שלה, באים בעוצמות משתנות, היא ממוקדת-מבט ובוחנת לב וכליות וגם סדרי-העדפות. ניתן למצוא אצלה תפנית נורמטיבית, למציאת אמת עובדתית שקודם לכן לא בלטה לעין.
בספר שיריה מצויות אנרגיות חדשות שעתידות להעניק הרפיה פיזית, לגוף ולנפש, כאילו מדובר בלהוולד מחדש. עשהאל לא מדלגת על עברה, כשנולדה לתוך עולם מנוכר, שלא חפץ בה בהיוולדה וגם אינה מטשטשת כאבים ורגשות תחת מסווה של 'מסכות': "שאר המסכות, למצבים משתנים/ מוכנות בארון".
הספר הזה הוא עדות מרנינה,
לאהבת הכתיבה והשפה העברית-העתיקה וגם מזור לנפשה השסועה של המשוררת.