הזנייה של התקשורת!
מי שחיפש הסברים לכך, שמרבית הציבור בישראל, נוטה לא לתת אמון בתקשורת-ההמונים, זכה לקבל השבוע הסבר מאלף, נוכח הפרסומים בדבר השיחות שהתנהלו כביכול בין ראש-הממשלה בנימין נתניהו לבין נוני מוזס, המו"ל של העיתון 'ידיעות אחרונות'. לפחות על-פי מה שכבר פורסם, מדובר בסוג של משא-ומתן בין שני האישים הללו ובו הגיעו כביכול להסכמה לפיה 'ידיעות אחרונות' לא יפרסם כתבות פוגעניות נגד נתניהו ומשפחתו ואילו ראש-הממשלה, יפעל למניעת הוצאתו-לאור של מוסף סוף-שבוע בעיתון 'ישראל היום'.
התוצאות מלמדות על כך שהעסקה הזאת נכשלה ו'ישראל היום' לא רק הפך להיות הנפוץ ביותר בארץ, אלא שגרם לנוני מוזס ול'ידיעות אחרונות' הפסדים כלכליים גדולים ועל רקע זה, המשיך מי שסבר כי בבעלותו 'העיתון של המדינה' בהתקפות בוטות נגד נתניהו.
עצם האפשרות, לפיה הייתה נרקמת 'עסקה' כזאת, מהווה הזנייה של העיתונות, משום שמדובר ביריקה בפרצוף, של כל מי שיודע משהו, על השקר הגלוי של 'אתיקה עיתונאית'.
עדיין לא ברור כמה עיתונאים ועורכים ב'ידיעות אחרונות' ידעו על המהלך של מוזס או שהיו נתונים ללחציו להימנע מלפרסם כתבות נגד משפחת נתניהו ופחדו להמרות את פיו, מחשש לפיטוריהם,וכבר התפרסמו סיפורים חדשים בדבר מעורבותו של שוקן, העורך של עיתון 'הארץ' בפרשה העגומה הזאת.
כאשר מוציא-לאור 'מוכר' ליריבו את כבודו המקצועי תמורת בצע-כסף, אין מקום לדבר בכלל על עיתונות. זוהי מכירה כללית של עקרונות, עליהם גדלו דורות של עיתונאים והמהלך הזה, מחזיר את העיתונות הישראלית, לימים בהם היו העיתונים מפלגתיים ולא הסתירו זאת.
הסיפור הזה עוד יתגלגל ויקבל תאוצה של כדור-שלג, במורד הסולם חסר-הערכים של התקשורת הישראלית והדבר מזכיר לנו את המרצה הראשון שלנו בחוג לתקשורת-המונים, שהמליץ בחיוך יודע-דבר, להאמין רק לתאריך המתפרסם בעיתון-היומי וגם אותו, לבדוק.