עיצוב-פנים: ריהוט עתיק
נכון אולי שעיצוב-פנים המשלב ריהוט-עתיק, נחשב בישראל במידה רבה נחלתם של אלה שידם משגת רהיטים כאלה, או לבעלי טעם מיוחד בכל הקשור לעיצוב-הפנים של מגוריהם. יתר על כן,קיימת הסכמה כללית בקרב מעצבי-הפנים בארץ, כי הדורות הצעירים לא מתלהבים, בלשון המעטה, מ'ריהוט-חום' ועל כן הם מעדיפים לעצב את בתיהם בסגנון צבעוני, אוורירי ופחות 'כבד', מה שמונע מהם לבחור בעיצוב שבמרכזו ריהוט-עתיק.
קיימת לעומת זאת, מגמה מעניינת בעיצוב-פנים, כאשר סביבה מאוזנת מבחינת העיצוב, זוכה לשילוב בין סגנונות 'הפוכים': הצבת רהיטים עתיקים במרחבים מודרניים , אווריריים ובמיוחד בעלי צבעים בהירים (חדרי רחצה למשל). נקודת-המפגש בין ריהוט-עתיק לבין אביזרים, כלים ומרחבים 'מודרניים', נראה אולי ניגוד שאינו מתקבל יפה, אבל במקרים רבים יוצר דווקא הניגוד הזה בעיצוב-הפנים, אפקט מיוחד במינו.
'שוק הפשפשים' ביפו נודע כבר שנים כמקום בו אפשר, תמורת הוצאה כספית לא גדולה, למצוא סוגים שונים של רהיטים 'עתיקים'. קצת תיקונים, שיפוצים וצבע, מאפשרים לקבל רהיט מהשוק, שפניו לבשו לפתע הבעה 'עתיקה' ובזול.
אלא שיש בישראל מספר מרכזים וחנויות בהם ניתן לרכוש ריהוט-עתיק מקורי, כמו למשל אצל גל ליסקר בחיפה, שם תמצאו רהיטים מהמאה ה-18, או אצל סימה קנטור בתל-אביב וב"כרכוב' בהוד-השרון, מי שמייבא רהיטים עתיקים מאנגליה ובהם ריהוט משנת 1870. ב'ענתיקלופדיה' בחיפה ניתן למצוא ריהוט עתיק מהמזרח-הרחוק, ב'דניש ענתיק' ברשפון, רהיטים מדנמרק ושם מבצעים גם שיפוצים אחרי הקנייה. ב'טעם של פעם' בירושלים, ריהוט מאירופה מהמאה ה-19, ב'בורדו' בתל-אביב רהיטים עתיקים מאנגליה וב'אז' בפלורנטין בתל-אביב, אפשר לקבל קביעה מדוי
קת לגבי גילם של הרהיטים.
כך או אחרת, בין שמדובר בחנויות הללו ואחרות, עיצוב-פנים המשלב ריהוט-עתיק, עדיין חי וקיים ומעניין.