חיפוש
עקבו אחרינו
  • Facebook Basic Black

'לא מתקרבת לתחנה המרכזית/ נילי דגן

ספר השירים השלישי של המשוררת נילי דגן "לא מתקרבת לתחנה המרכזית" מציג שילוב מרתק בין רשות-הרבים (" עיר האהלים נדדה דרומה") לבין רשות-היחיד (" הבלתי נמנע לא יקרה בקרוב") ובתוך כך מתכנסת לשיריה הבעה של פנטזיה, אהבה, מסע, משפחה ומחלה.

נילי דגן מאתגרת סדקים שבקיום, רגעים שברירים בחיים, כאלה הנראים ואחרים שאינם נראים והחולפים כהרף-עין, לצד אלה העתידים להותיר אחריהם בקיעים והכל בלשון משוחררת, בלתי כבולה ובעלת הומור ואירוניה דקה.

השיר המרכזי בספר נוגע בצורה מיוחדת ומקורית בבעיית הזרים בארץ והיא עושה זאת כלפי הזר חסר-הפנים, השרוי בצל מאיים, לעומת פנים אנושיות המעוררות רגשי קרבה והזדהות אנושי:.

לא מתקרבת לתחנה המרכזית

כלם הולכים ושבים

שבים והולכים.

אין לדעת לאן ללכת

השלטים בשפה אפריקאית

מוסיקה מהיבשת השחורה מנשבת בין

בתי הקפה ומתערבבת בקצף הבירה.

בבית האבות מאכיל כידן מאריתריאה

את אבא

עיניו החמות נוסכות רום זהוב על ימי הדמנזיה

מפטם את מקטרת העץ ב"קפטן בלק"

ומגיש לו למציצה

אבא נשען על כתפו בבטחה

פוסע בצעדי הליכון אל מרפסת העשון

נושף אל השמש.

אתמול נעלם שוב

אין לדעת אם ישוב

אבא מדדה מהחדר למרפסת

מהמרפסת לחדר

כמו צפור העומדת על עץ ברוח חזקה

מניעה ראשה מעלה ומטה

כולם הולכים ושבים

שבים והולכים

אין לדעת לאן ללכת.

#זכרונים #שירה #זכרוןיעקב