אל תקרא לי 'מותק'!
הדחף הטבעי שלנו מוביל אותנו להתפעל מתינוק מדהים ורגע לפני שעוטפים אותה/אותה בחיבוקים ובנשיקות, אנחנו קוראים בקול-רם וצלול:" איזה מותק!".
מאחורי הכוונה הטובה והטהורה הזאת, מתחיל תהליך מזיק וארוך טווח בתוצאותיו ההרסניות, למרות שבאותו הרגע, אין לכך שום משמעות, נוכח התינוק/ת המדהים שמול עינינו: אנחנו מתייגים את הזאטוט המדהים בהגדרה שכוללת בתוכה את הטעם האהוב והמועדף על מרבית בני-האדם ומכנים אותו , בכל שפה אפשרית, כ'מתוק'.
נכון שמדובר בהגדרה שההיפך שלה היא 'מריר', לכל הדעות טעם דוחה ולא אהוב על מרבית בני-האנוש, אבל בדיוק באותה המידה, אנחנו מנציחים ומקבעים שוב ושוב את המתיקות כערך חיובי ומומלץ!.
מבלי להיות מודעים לתהליך, שמעורר באופן טבעי צהלה ושמחה, אנחנו מגדלים דורות של ילדים 'מתוקים', מעניקים להם פרסים וגמולים באמצעות סוכריות, חטיפים מסוכרים, עוגות מתוקות מדבש והמון אהבה 'מתוקה'. חינכו וגידלו אותנו להכיר ב'עובדה' לפיה 'מתוק זה טוב' וכך גדלים הילדים בעולם עטוף צמר-גפן מסוכר וגלידות עמוסות סוכר.
קשה אולי להיפרד מן ההרגל והמסורת שקבעה את ניצחונו הבלתי מעורער של ה'מותק', אבל ראוי לחשוב על כך, שהדבר מוביל, במוקדם או מאוחר, לנזקים בריאותיים, לעיתים בלתי הפיכים ויעידו על כך מאות אלפי המבוגרים המכירים מקרוב את גווניה השונים של מחלת ה'סכרת'!.
אז נכון שהתינוק מדהים והתינוקת לקוחה מהאגדות המרנינות, אבל כדאי אולי להתחיל למצוא חלופה נאותה ומחייבת להגדרת המתיקות שלהם כערך חיובי ולהתכוון יותר לבריאותם העתידית. בהחלט אפשר להתחיל לנסות ולקרוא לו, או לה, מדהים, מדהימה ולהגיע לתוצאה פחות 'מתוקה' אבל הרבה יותר טובה.