רוני סומק: כוח הסוס
אני אוהב את המשורר רוני סומק ואת שירתו ואת שניהם גם יחד. קריאת השירים של סומק מעוררת גל של רגשות מענגים, לא רק הודות לשפה המיוחדת בה הוא עושה פלאים, אלא בעיקר בגלל יכולתו המופלאה ליצור שילובים בלתי מתקבלים על הדעת, בין עולמות לכאורה מנוגדים ולאחד אותם למטען מרתק, הדורש קריאה נוספת בשיריו.
ספרו החדש של רוני סומק "כוח הסוס" מדהים: מדובר בשילוב בין נרטיבים עממיים לפופולרים והשילוב הזה הוא 'פטנט' פואטי הרשום על שמו של סומק ומשפיע על דור צעיר של משוררים.
"כוח הסוס" ספרו האחד-עשר של רוני סומק וכמו מרבית ספריו, גם הוא מינימליסטי ובו 11 שירים בלבד. ב"כוח הסוס" מצוי שילוב עבודות 'פופארט' בשחור-לבן ואלה מקיימות דיאלוג עם שיריו.
עקרון אסתטי מרכזי בפואטיקה של רוני סומק , יוצר שילוב בין יישן לבין חדש או "אבולוצייה במבצע" כפי שסומק עצמו מגדיר זאת.
בספרו החדש מדובר, בין השאר, בשילוב בין סוס למכונית, משהו המסמל סינתזה בין הטרום-מודרני, הטבעי, האותנטי והמאגי, לבין המודרני, התעשייתי, הממוחזר והפירוטכני וכל זאת בנוסף לשילוב בין תרבות עממית לתרבות פופולרית.
מדובר באחד מתווי הזיהוי המובהקים של רוני סומק: שירה ישראלית ייחודית בסינתזה מקורית, חתרנית ומפתיעה.
להמחשה חלקית של משהו משירתו, הנה השיר "ברכיים-עצה שמינית לילדה רוקדת" מתוך יצירתו החדשה:
" הבעיה הגדולה של ליגת ה-NBA/ היא הברכיים/ במשך שבעה חודשים מכדרר כל שחקן/ כמעט 80 משחקים. משקלו יכול להגיע ל-130 ק"ג/ וכשהוא נוחת לא נכון על הפרקט הברכיים/ דומעות./
הברך היא מנוע. היא ציר הרצון להגביה עמוד שדרה/ תנועת בורג תפאר את/ הקפיצה/ למי שבא לראות/ בלט/ על לוח התוצאות/.
ויש גם ברכיים המסתננות מתחת שמלת רקדנית פלמנקו/ ברכיים צייתניות עד מאד בטנגו/ ברכיים שנולדו ללטוף הסלסה/ ויש את הברכיים שלך/ אני זוכר את היום בו התחלת לזחול/ הנחנו את ברכיך על שולחן ביליארד/ והכדורים שהתגלגלו סביב החלו לאבד צבע/ לא ותרת, וכשניסית לעמד נפלת באותו יופי/ של מחיאת כף/ ביד אחת// מאז, בקשר לברכיים אני פחות מודאג".
זהו חיבור בין שירה למציאות במיטבו ומי שמבקש להתענג על שירה ישראלית נפלאה, "כוח הסוס" של רוני סומק, זאת הכתובת.
"