לאה ינון מציגה: עקרונות האימון-האישי

על תפישות מעכבות.

אימון עוסק בשינוי אישי ובלווי המתאמן ממצבו בהווה לעבר מטרה בעתיד (כרכרה- COACH)..

האימון ממוקד, בעל מטרות מוגדרות והתוצאות מושגות בטווח קצר.

האימון בנוי משני שלבים עיקריים: שלב ההתבוננות, בו מציף המאמן אמונות ותפישות שמונעות ממנו לפעול במקומות בהם הוא רוצה לשנות דברים ושלב-העשייה, בו מקבל המתאמן תובנות ו'ארגז-כלים', להשגת המטרה.

מטרות באימון שאנשים מציבים לעצמם:

לעשות שינוי בקריירה.

לנהל אורח-חיים בריא ( כמו למשל הורדת משקל).

לשפר מערכת יחסים בינאשית ועוד.

הסיפור האישי

מתאמנת בקבוצת נשים- אומרת במפגש הראשון כי מחוברת למשקל שלה, מרגישה סקסית.

הקבוצה עובדת על ניהול אורח-חיים בריא, המטרה מוגדרת וכך גם התוצאות.

הנשים בוחרות שלוש תוצאות המסמנות את השגת מטרת-האימון, לרבות תוצאה של ירידה במשקל ואילו המתאמנת בוחרת תוצאה אחרת.

התיאוריה.

אנשים רואים את העולם ומפרשים אותו דרך מסננים אישיים, אלה כוללים תפישות עצמיות מעכבות שאנו מאמצים וחיים אתם.

הסיפור האישי של המתאמנת.

בשלב שבין ההתבוננות לעשייה, המתאמנת מבינה כי אצלה תפישה מעכבת היא- הפנימיות חשובה ולא החיצוניות.

כך היא כתבה במשוב.

"בתהליך כמו בתהליך, לוקח זמן לדברים לשקוע, כך גם התוצאות, אני מסכימה לגמרי עם ההבנה שה'בפנים' שלי וה'בחוץ' שלי, זקוקים לאותה תשומת-לב".

התיאורייה דרך הסיפור.

" אדם הולך בדרך ורואה נהר עצום. הגדה הקרובה מפחידה ומסוכנת והגדה הנגדית בטוחה. הוא אוסף בולי-עץ ובונה רפסודה, חוצה בעזרתה את הנהר ומגיע לצד השני.

כעת, לאחר שהגיע לצד השני, הוא מעמיס את הרפסודה על כתפיו ונושא אותה לכל מקום אליו הוא הולך.

האם מצביע הדבר על כך שהוא משתמש ברפסודה בצורה נכונה?.

ברור שלא! אדם בר-דעת יבין שהרפסודה הייתה שימושית מאוד עבורו, כאשר חצה את הנהר והגיע בבטחה לצד השני. אך מרגע שהגיע לשם, היה זה נכון להשאיר את הרפסודה מאחור ולהמשיך בדרכו בלעדיה.

בדרך דומה, יש להחזיק באמיתות שלנו על מנת לחצות/לעבור משהו. אין להחזיק בהן מרגע ההגעה ואילך. עלינו להרפות, אפילו מהתובנה המדהימה ובעלת הערך הגדול ביותר, ועוד יותר, כאשר אין לה ערך רב".

(מתוך "בודהא האדם המואר"- אוסף חיבורים בעריכת סטפן מיטשל).

כמה אמיתות, מסקנות, אמונות, או 'רפסודות' כאלה, אנו סוחבים על גבנו?

אותן אמונות מהותיות על עצמנו ועל חיינו, שמזמן הפסיקו להיות רלוונטיות. באימון, אנו מציבים סימני-שאלה על אותן אמונות, שהן המקור והתשתית לפעולות שאנו עושים, או לא עושים, ולפיכך מנהלות את חיינו.

האמונות הנסתרות מאיתנו, הן הנקודות-העיוורות שלנו. אנו לומדים לחיות עם מקומות אלה, השואבים מאיתנו אנרגיות רבות. אנו לומדים להסתדר אתם, לרצות אותם, לעקוף אותם, להעניק להם רציונליזציה, לתת להם הצדקה.

אימון עוסק בשינו אישי.

הבנה---שחרור חסמים----אימוץ התנהגויות חדשות!