חיפוש
עקבו אחרינו
  • Facebook Basic Black

מי זוכר שהייתה מעברה במושבה?


לכל תושביה החדשים של זכרון-יעקב, הנה חדשה: פעם, אי-שם בשנות ה-50, הייתה במושבה מעברה שאכלסה מאות עולים-חדשים, בעיקר מצפון-אפריקה ועירק. המעברה הזאת הוקמה במקום בו ניצבת היום שכונת נווה-שרת, מי שעד לא מכבר נודעה כ"שיכון הדרומי". מערכת היחסים בין תושבי המעברה בזכרון-יעקב, לבין מי שהתגוררו במרכז-המושבה, אינה מהפרקים המלהיבים בתולדות הישוב, אולם במרוצת השנים, כמו במקומות אחרים בארץ, חוסלה בהדרגה גם המעברה הזאת ופינתה מקומה לשכונה מטופחת ומשגשגת, מה עוד שמרבית תושביה הראשונים, נטשו אותה ועברו להתגורר בשכונות אחרות במושבה.

בין השנים 1950-1952 התגוררו יותר מרבע מיליון נפש במעברות ברחבי ישראל ובהן גם המעברה בזכרון-יעקב. המדינה התייחסה למעברות הללו כאל הרע במיעוטו וכפתרון זמני, נוכח גלי העלייה הגדולים שהציפו את ישראל, אבל המעברות הללו קבעו דפוסים חברתיים-כלכליים ופוליטיים בעיצוב דמותה של המדינה.

מרבית המעברות מוקמו בפריפריה ובישובי-ספר ואוכלסו על-ידי עולים-חדשים, בעיקר ממוצא מזרחי, חסרי יכולת כלכלית. שם נבט זרע הקיפוח העדתי-חברתי, במיוחד לאור העובדה לפיה איש לא התייחס לתושבי המעברות כאל 'חלוצים', לעומת אנשי הקיבוצים והמושבים הוותיקים, שזכו לא רק בהילה החלוצית, אלא בנכסים יקרים שלימים הניבו הון רב.

במעברות צמחה תרבות 'המגיע לי' לצד מחאה-חברתית, לעתים אלימה, על רקע קיפוח מתמשך ואפלייה עדתית.

רק בשנת 1963 ירד מספר תושבי המעברות בישראל והגיע ל-15,300 נפש, אבל במקומן צמחו שכונות-מצוקה ו'שיכונים' שהיו תחליף לא פחות גרוע שמתוכו צמחה 'ישראל השנייה', זאת שרק בשנת 1977, עם 'המהפך', העזה להרים ראש.

מי שיבדוק ברחבי הארץ, יופתע אולי לגלות כי בשום מקום אין 'רחוב-המעברה', כאילו מדובר בסוג של מורסה חברתית שרוצים למחוק מהתודעה.

נראה כי הגיע הזמן להסיר את הבושה ולא רק לחשוף את 'פרויקט המעברות' בישראל, על כל מרכיביו, אלא גם למצוא דרך נאותה להנציח את מקומו ותרומתו לחברה.

זאת הזדמנות נפלאה דווקא לזכרון-יעקב להתחיל במלאכה ולשם דוגמא לאחרים, לקרוא לאחד מרחובותיה 'רחוב המעברה' כצעד ראשון לחשיפת תולדות המעברה שהייתה כאן, במלל, בצילומים ובתערוכה חשובה ובמקביל גם ללמד תולדותיה במערכת החינוך המקומית.

#זכרונים #מעברות #זכרוןיעקב