תרזה מיי וזיו דשא
תרזה מיי, רשאת-הממשלה החדשה של בריטניה, נכנסה היום ללשכתה ברחוב דאונינג-10 בלונדון, בדיוק כאשר זיו דשא, ראש המועצה-המקומית של זכרון-יעקב, נכנס ללשכתו בבניין המועצה במושבה.
תרזה מיי לא נבחרה על-ידי הבריטים לתפקידה, אלא זכתה בו הודות להשתלשלות פוליטית מיוחדת במינה, בעקבות התפטרותו של ראש-הממשלה היוצא דייויד קמרון והסרת מועמדותה של מתחרה אחרת לתפקיד. זיו דשא, לעומת זאת, נבחר ברוב גדול ומכריע על-ידי תושבי זכרון-יעקב.
תרזה מיי,מי שכבר הודבק לה הכינוי מימי מרגרט תאצ'ר כ"אשת הפלדה", תאלץ להתמודד עם שורה ארוכה של בעיות ואתגרים, הנובעים מהחלטת העם הבריטי לפרוש מן האיחוד-האירופי ורק בעוד שנתיים, נדע כיצד עמדה במעמסה הפוליטית הזאת.
זיו דשא יאלץ להתמודד עם שורה ארוכה של אתגרים ומשימות, בעיקר על רקע ה"אדמה החרוכה" שקיבל מקודמו בתפקיד ורק בעוד כשנתיים, נדע אם הצליח לעמוד במשימה, לקראת הבחירות הבאות.
תרזה מיי שוקדת בימים אלה על הרכבת ממשלה חדשה, שתביא לידי ביטוי את רצונו של העם הבריטי בנושאי פנים וחוץ ולא מן הנמנע שבשבוע הבא כבר נדע מי יהיו השרים החדשים בממשלתה.
זיו דשא עסק, מאז בחירתו, במאמצים להרכיב לעצמו קואליציה, שתאפשר לו ניהול תקין של המועצה-המקומית ולא מן הנמנע כי למרות כל הקשיים, יציג בקרוב את הרכבה של הקואליציה ואת המחירים שנאלץ לשלם לשם הרכבתה.
למרות כל ההבדלים הגדולים בין הזירה בה פועלת תרזה מיי לבין הפלטפורמה עליה פועל זיו דשא, יש מכנה-משותף לשניהם: העיסוק הנדרש בפוליטיקה-קטנה, על-מנת להבטיח בסיס שלטוני יציב וחף מנטיות לסחיטה. מבחינה זאת מצבה של תרזה מיי קל יותר מזה של זיו דשא, אבל עולם-התוכן של שניהם דומה מאוד.
עכשיו צריך רק לקוות שזיו דשא יצליח לפחות באותה מידה כמו תרזה מיי, להתחיל את הכהונה החדשה ברגל ימין ולא להיכנע לתכתיבים חיצוניים ולסחטנות קטנונית.
