עלוית פרוינד: ללכת עד הסוף!
עלוית פרוינד נכנסה למערכת-הבחירות, כשלרשותה מטה מאורגן ומסודר וכדרכה התנהלה מרבית הזמן בצורה מושכלת, כשהיא דבקה במטרתה: למחוק מהמפה-הפוליטית כל סימן או תג, המזוהה עם מה שהוגדר כ'שלטון היישן'. מסע-הבחירות של עלוית פרוינד התנהל לכל אורכו, תחת הרעיון לפיו אסור לתושבי המושבה לבחור שוב, במי שהכניס את זכרון-יעקב לבור כל-כך עמוק והיא נתנה לכך ביטוי מעל כל במה אפשרית.
עלוית ביססה את 'המחנה' שלה, על תושבים שהכירו אותה מתפקידיה הקודמים במועצה-המקומית ובמקביל, ניסתה להרחיב את קהל תומכיה בקרב התושבים החדשים במושבה.
בדרך נעזרה עלוית גם בדמויות שהכירו את פועלה ויכולותיה מעבודתה בערים נתניה וטבריה, ורק אתמול, 'התגייס' לטובתה אפילו שר-האוצר משה כחלון שדיבר בשבחה וקרא לתושבים לבחור בה.
קצת לפני הישורת האחרונה נקלעה עלוית לצומת מסוכן, כאשר הצהירה שאיציק בלה הפורש חבר לזיו דשא וראתה בכך הוכחה כביכול, לקשר שנרקם בין המועמד החדש (דשא) לבין השלטון הישן (בלה).
בצומת הזה נחשפה עלוית למתקפה רבתי, כולל פרסום הכפשות על בנה ברשתות-החברתיות, ולפתע מצאה את עצמה במרכזו של מאבק ייצרי ומכוער.
עלוית פרוינד הגיבה כפי שהגיבה, אבל מצאה עצמה פתאום בעמדה לא מוכרת, כמי שמתגוננת מפני תוקפיה ורק מחר בלילה, נדע אם הצליחה להתגבר על כך.
פרישתה של צילה רשף, ברגע האחרון, תסייע אולי לעלוית פרוינד, למרות שאין ערובה לכך שמרבית תומכיה של רשף, יתגייסו לטובתה של פרוינד. קשה גם להאמין שדווקא הקהילה-החרדית תתמוך בה ולכן זקוקה עלוית פרוינד לתמיכה מאסיבית של הרחוב הזכרוני, כדי לנצח את זיו דשא. הסיכוי לכך, ערב 'יום-הבוחר', תלוי מאוד במי ששואלים: תחושת-הבטן אינה מבשרת לה טובות, אבל כבר למדנו ש'כסף סופרים במדרגות' וכי 'זה לא נגמר עד שזה לא נגמר' ועלוית פרוינד תלחם עד הסוף.