חיפוש
עקבו אחרינו
  • Facebook Basic Black

הייתי באליפות הראשונה של באר-שבע!


בשנת 1975 הייתי סטודנט צעיר לתקשורת-המונים ולפרנסתי עבדתי ככתב בעיתון המיתולוגי "חדשות הספורט" אהבת הכתיבה והכדורגל חברו, יחד והעניקו לי הזדמנות להנות משני העולמות אליהם נקשרה אז נפשי.. כך מצאתי את עצמי עושה את הדרך הארוכה למגרשי-הכדורגל השונים בארץ, בדרך-כלל באמצעות המונית שהסיעה את השופטים (ל"חדשות הספורט" לא היה כסף...), לחיפה, לימק"א בירושלים וכן, גם לבאר-שבע הרחוקה. הנסיעה לבירת-הנגב ערכה כמעט שעתיים מת"א ואז גם לא היו טלפונים-ניידים או שאר אמצעים טכנולוגים, כך שתמיד הייתי תלוי בחסדי הקבוצה המארחת, שתאפשר לי להתקשר מיד אחרי המשחק למערכת העיתון, ולהעביר דיווח על המשחק שסיקרתי.

בשנת 1975 נטל לידיו אמציה לבקוביץ את שרביט האימון של הפועל באר-שבע. מאחוריו כבר היה ניסיון ברמה הלאומית, שכן אמציה שימש עוזרו של המאמן האגדי עמנואל שפר, מי שהצעיד את נבחרת-ישראל בשנת 1970 ל'מונדיאל' היחיד בתולדותיה. לבקוביץ החליף בתפקיד המאמן את אלי פוקס, מי שבעצם הניח את היסודות לקבוצה הבאר-שבעית והזרים לשורותיה שחקני-נוער מוכשרים שגדלו במועדון.

עד מהרה התברר כי לבקוביץ היה האיש הנכון במקום הנכון: הוא היקנה לקבוצה שיטת משחק שכמוה טרם נראתה בארץ ואשר התבססה על שני מגינים-תוקפים ומהירים (אורי בנימין ויעקב כהן) והללו לא הפסיקו להטריד את הקבוצות היריבות בפריצות מהירות משני האגפים.

לבקוביץ ייצר גם סוג של 'הגנת ברזל', במרכזה הבלם אלון בן-דור ומאחוריו השוער שהביא לקבוצה, רוני מוסקוביץ, שהתגלה עד מהרה לאחד הטובים בארץ.

במרכז המגרש שיחקו הקשרים הטכניים והמוכשרים מאיר ('מירו') ברד, אליהו ('לילו') עופר, רפי אליהו ולסרוגין רוברט אלבז. היה זה שילוב מדהים בין יכולות טכניות לבין קשיחות ועצמה, שפשוט גרמו לבאר-שבע לשלוט ללא עוררין על כל מרכז השדה.

בחוד ההתקפה שיחקו החלוצים אברהם נומה, שלום אביטן (שחזר מ'גלות' בבית"ר ירושלים בשנה שלאחר מכן) ו'מלך השערים' של הקבוצה, אפרים צבי.

לבקוביץ דגל בכדורגל התקפי ומהיר והתוצאות לא איחרו לבוא, כאשר הקבוצה השיגה הכרעה במרבית שלבי הפתיחה של משחקיה. באותה העת הוענקו רק 2 נקודות עבור ניצחון (עוד לא נוסדה 'ליגת העל') והקבוצה גברה 2-0 על בית"ר ת"א, 1-0 על מכבי פ"ת ובאותה תוצאה על מכבי נתניה וזכתה ב-6 נקודות משלושה משחקים!.

אחר-כך נקלעה באר-שבע לסוג של 'משברון', הפסידה 0-1 לבית"ר ירושלים, סיימה בתיקו-אפס עם שמשון ת"א והפסידה 0-1 למכבי ת"א. מעמדו של המאמן החל להתערער בבאר-שבע, אבל הלחץ לא השפיע עליו ואז באה סדרה של שני ניצחונות בשיעור 2-0 על מכבי יפו והכח ר"ג ושתי תוצאות תיקו 3-3 מול הפועל כפר-סבא והפועל חדרה, ניצחון 1-0 על הפועל חיפה וניצחון 3-0 על הפועל ת"א.

התלכיד החברתי-מקצועי של הפועל באר-שבע, תחת ידיו האמונות של אמציה לבקוביץ, הפך את המועדון לסוג של חריג בנוף של הכדורגל הישראלי וגרם לדרום כולו התלהבות עזה, נוכח האפשרות להסיר את כתר-הכדורגל ממועדונים גדולים ב'מדינת תל-אביב'.

באר-שבע לא ידעה נפשה מרוב התרגשות, ערב המחזור האחרון, כאשר 20 אלף איש (!) נדחסו במחזור ה-29 לאיצטדיון-וסרמיל והפסיקו לנשום, עד שנשמעה שריקת-הסיום למשחק מול מכבי יפו ובישרה כי הניצחון של הפועל באר-שבע, העניק לה את האליפות הראשונה בתולדותיה!

המראות שנראו השבוע בבירת-הנגב ובאיצטדיון 'טרנר', היו כאין וכאפס בהשוואה להיסטריה-ההמונית שפרצה עם שריקת-הסיום הגואלת והעיר כולה, פשוט 'השתגעה'.הצלחתי, לאחר מאמץ בלתי אנושי, להשיג מכשיר טלפון בחדר-ההלבשה של הקבוצה ולהעביר ל"חדשות הספורט" את הדיווח על המשחק ועל מה שהתרחש לאחריו. ההגעה בחזרה למערכת העיתון בת"א ארכה כמעט 4 שעות, נוכח המצור שהטיל הקהל המשולהב על האיצטדיון וסביבו.

הכל ציפו לדעיכה 'הטבעית' שצפויה הייתה לקבוצה, לאחר עונת-השיא שלה, אבל אמציה לבקוביץ לא אפשר לחניכיו ירידה במתח ועונת 1976 החלה בסערה רבתי, במטרה להגן על התואר ההיסטורי. הקבוצה שיחקה כדורגל חכם ומלהיב, השיטה של לבקוביץ המשיכה להביך את היריבות ועד מהרה, נוצר קרב ראש-בראש על התואר מול בית"ר ירושלים.

הירושלמים התארחו במחזור הנעילה ב'בלומפילד', למשחק מול מכבי ת"א ואילו ניצחו בו, היו זוכים באליפות. באותה השעה אירחה באר-שבע במגרשה את מכבי יפו, במשחק 'על כל הקופה'.

ההתאחדות לכדורגל קבעה באותה שבת תקדים מבית-היוצר של חלם, ואסרה לשדר את שני המשחקים המקבילים הללו ברדיו וכך נמנעה ממאות אלפי חובבי כדורגל, הדרמה הגדולה, שחזרה על עצמה בסוף השבוע האחרון, כאשר באר-שבע הייתה חייבת לנצח את סכנין כדי להיות אלופה ומכבי ת"א את מכבי חיפה כדי לזכות בתואר, אם תיכשל באר-שבע.

במחזור הסיום של 1976 התחוללה דרמה ענקית: מכבי יפו הוליכה בבאר-שבע בתוצאה 0-1 ואז נקבעה בעיטת-עונשין מ-11 מטר לזכות באר-שבע. אליהו ('לילו') עופר, 'קפטן' הקבוצה והמומחה לבעיטות עונשין, לא עמד בלחץ והחמיץ את הבעיטה ומכבי יפו ניצחה את המשחק שעלול היה לקחת מבאר-שבע את האליפות, אלא שהמזל האיר לה פנים משום שמכבי ת"א ניצחה 3-2 את בית"ר ירושלים ומנעה מהירושלמים את הכתר!.

כך הוכתרה הפועל באר-שבע בפעם השנייה ברציפות כאלופת-המדינה בכדורגל ומאז עברו 40 שנה עד לצלחת האליפות שהוענקה לה בסוף השבוע בצדק רב.

"רוח הדרום" העניקה להפועל באר-שבע את האליפות הראשונה בתולדותיה,אותה זכיתי לראות מקרוב ו"רוח הנגב" העניקה לה שוב את הכתר הנכסף, מקץ 40 שנה.

#זכרונים #כדורגל #זכרוןיעקב