עד היכן מותר להורים להתערב?
הפגנות הורי תלמידי כיתה י"א-1 מבית-הספר "תיכון המושבה" בזכרון-יעקב, נגד החלטת הנהלת בית-הספר, לא לצרף את מחנך הכיתה, מיכאל ריינהרץ ל"מסע לפולין", באו אולי ממקום טוב ומתוך רצון להטיב עם התלמידים ומחנכם המוערך, אלא שלמצער, מדובר בהתערבות שאינה במקומה בכל הקשור לעצמאות הנהלת בית-הספר והחלטותיה.
מיכאל ריינהרץ התעמת עם הנהלת מקום עבודתו, על רקע סוגיה שכלל אינה קשורה ל"מסע לפולין" וכאשר גבר עליו כעסו, הודיע כי נוכח הנסיבות שנוצרו בעניינו, אין לו כוונה לצאת עם תלמידיו לפולין.
הנהלת בית-הספר קיבלה את הודעתו וכבר מינתה מישהו אחר, למלא את מקומו למסע הצפוי להתחיל ב-11 באפריל. המחנך נרגע וחזר בו מהחלטתו, אלא שאז גילה כי איחר את הרכבת והנהלת בית-הספר לא מתכוונת לשנות את החלטתה. מרגע זה החלה להתחולל סערה, שהגיעה לשיאה בהפגנות שקיימו הורי התלמידים מול בית-הספר, ובהן קראו להנהלת "תיכון המושבה", לחזור בה ולהוציא את המחנך למסע החשוב. בתוך כך, גם נשמעו תלמידים שהודיעו כי לא יצאו לפולין בלעדי מחנכם ונכון למועד כתיבת הדברים האלה, טרם נמצא פתרון לסבך, מה עוד שמשרד-החינוך הודיע כי הוא תומך בהחלטת ההנהלה ומגבה אותה.
התערבות ההורים הנזעמים בהחלטת הנהלת בית-הספר, גם אם מניעיה כשרים-למהדרין, אסור שתצליח. מדובר במעבר מסוכן של גבול, המעמיד בסכנה לא רק את עצמאות המוסד-החינוכי, אלא עלול להשפיע לרעה גם על תחומים אחרים הנתונים לאחריות בית-הספר. מרגע שהילדים מצויים באחריות מלאה של "תיכון המושבה", נוצרה הפרדה חשובה ובריאה בין האוטונומיה של "תיכון המושבה" לבין הורי התלמידים ואותה צריך לכבד ולשמור.
יתר על כן: במקרה הזה כלל לא מדובר בעימות מקצועי או ערכי שקשור ל"מסע לפולין", אלא להתבטאות אומללה של איש-חינוך מוערך, שהתחרט עליה, אך מאוחר מידי. במקום לתת לתלמידיו דוגמא ומופת להתנהגות מכובדת ונאותה, ולהודיע לכל כי למרות כל מה שהתרחש, הוא מקבל עליו את החלטת הנהלת בית-הספר ואף מכבד אותה, משום מה נדם קולו של המחנך וחבל.
התערבות ההורים במקרה הזה, מובילה באופן טבעי למה שכבר מוכר וידוע בצה"ל: הורים מתקשרים למפקד-הפלוגה ולוחצים עליו לשנות פקודות הנוגעות לבניהם!
יתכן שאילו מדובר היה במצב של חלילה סכנת-נפשות, או סיכון מסוג כלשהו, אולי היה מקום להצדיק התערבות הורים בשיקולי הנהלת בית-הספר, אבל תודה לא-ל, שהמקרה הזה רחוק מאוד מכך.
מי שעקרונות החינוך יקרים ללבו, חייב לקרוא להורים 'לרדת מהעץ' הגבוה עליו טיפסו, ובראש ובראשונה, למחנך האהוב, להשמיע סוף-סוף את קולו ולהכריז כי החליט לא לצאת לפולין בגלל סיבות שונות והוא עומד בהחלטתו.