"ספר המקדש" הוצג במוזיאון העלייה הראשונה

"ספר מקדש ירושלים וארמון ארזי המלך" הוצג בתחילת השבוע במוזיאון העלייה הראשונה בזכרון-יעקב וזאת במסגרת הכינוס החמישי שהתקיים במוזיאון, בנושא מחקרים וחידושים בתולדות זכרון-יעקב ומושבות העלייה הראשונה. עמרי שלמון

מנהלת המוזיאון, אפרת אביטל, אירחה במוזיאון, שורה מרשימה של מומחים בתחומי המחקר והמוזיאון הקדיש יום שלם להרצאות מרתקות במגוון נושאים, כאשר גולת-הכותרת הייתה הצגתו של המסמך ההיסטורי הנדיר, אותו הציגה ד"ר סמדר סיני בפני באי הכנס, שמילאו עד אפס מקום את האודיטוריום.

נעמה נאמן-מזרחי מהמועצה לשימור-אתרים, פתחה את הכנס החשוב ולאחריה בירך את המשתתפים, עמרי שלמון, מנכ"ל העמותה שהטעים כי " זכרון-יעקב מובילה את עצמה כמודל לשימור" ואחריו הציגה כאמור ד"ר סיני את הספר המדובר.

לדבריה הוענק הספר על-ידי הברון רוטשילד למושבות ראש-פינה וזכרון-יעקב, לאחר שהודפס בשנת 1889 בפריס בצרפתית. "ככל הידוע, נראה כי לספר 4 עותקים" אמרה ד"ר סיני " אחד הוענק לראש-פינה, אחד לזכרון-יעקב, אחד נמצא במוזיאון 'הלובר' בפריז ונודע על עותק נוסף, שהוצע למכירה בניו-יורק".

הספר כולל שרטוטים והדמיות של מבנה בית-המקדש ושל ארמון המלך, הבנוי מארזי הלבנון. בדבריה עמדה ד"ר סיני גם על קשריו הדתיים והרוחניים של הברון, עם חזון בית-המקדש, ירושלים והכותל-המערבי.

מבט מקורי ומיוחד על הציונות ברומניה, סיפק למשתתפי הכנס יהושע פופ, אשר התמקד בשאלה בדבר זהותו של שמואל פינלס, מהדמויות הבולטות ב"חברה ליישוב ארץ-ישראל" ברומניה ואשר על-שמו נמצא בזכרון-יעקב רחוב, שרק מעטים יודעים משהו אודות מי שעומד מאחורי שמו...

ההיסטוריון שאול דגן הבהיר מ מה עמד מאחורי מסמך שהתפרסם בשנת 1917 בניו-יורק על-ידי ארגון ה'בונד', ששאף להקים באמריקה חברת פועלים יהודית דוברת אידיש ואשר התנגד בחריפות למפעל הציוני. המסמך היה למעשה דו"ח שסיכם שישה חודשי ביקור בארץ-ישראל בשנת 1911.

מנהלת המוזיאון, אביטל אפרת, ציירה קווים מפתיעים לדמותו של יוסף קופרמן, מי שבתום מלחמת-העולם הראשונה, נשלח על-ידי הבריטים לפקד על תחנת המשטרה בזכרון-יעקב ולימים שימש פקיד מחוז וממונה על המושבות היהודיות בדרום. אביטל גילתה למאזינים את הסיבה להעדרו של קופרמן זה מ"היכל התהילה" של המושבה.

אחרי הפסקת-הצהרים, הציגה המעצבת טליה אברמוביץ את השפעתו של "הקשר הצרפתי" האדריכלי על זכרון-יעקב והשלכתו של המחקר ההיסטורי ועל סוגיית שימור המורשת האדריכלית במושבות הראשונות בארץ-ישראל.

האדריכלית הילה קובריגו, הציגה תיק תיעוד מקיף על אודות צריף-עץ שניצב בשכונת-התימנים וזאת לקראת העברתו המתוכננת לאתר סמוך למוזיאון ושימור חלקים ממנו.

ד"ר הדס שדר התייחסה בהרצאתה ל'נרטיבים' המצויים מחוץ לתחום 'המושבה' והסבירה את ייחודם 'הזכרוני'.

הכינוס הזה,