האם אנחנו פריפריה?
זכרון-יעקב מצויה בין 'מדינת תל-אביב' לבין עיר-הכרמל, חיפה. לפחות מבחינת ההגדרה והמיקום הגיאוגרפי, עשויה המושבה להחשב כחלק מן הפריפריה אולם, נראה כי יש הסכמה כללית, כי בכל הקשור להגדרה הסוציו-אקונומית והרכב האוכלוסיה, אין מקומה של זכרון-יעקב בפריפריה כלל וכלל.
וותיקי המושבה זוכרים וודאי את התקופה בה נחשבה חדרה כעיר-המחוז של הישוב וחיפה, הוגדרה בכלל כסוג של חוץ-לארץ. מי שנזקק בזמנו למוסדות-המדינה ושירותיהם ובכלל זה קופות-החולים, נאלץ להגיע לאחת משתי ערים אלה, שלא לדבר על עולם-התוכן של תרבות ובילוי לשעות הפנאי.
במובנים מסויימים נותר המצב כפי שהיה בעבר: מס-הכנסה, ביטוח-לאומי, בית-חולים, בית-משפט, בדיקות-מעבדה (מסוימות) ועוד שרותים הנהוגים במרכזי הערים, אינם בנמצא בזכרון-יעקב ומכאן שלפחות בעניין זה, אנחנו עדיין פריפריה' , שלא לדבר על כך שאין לנו תחנת-רכבת משלנו!
לעומת זאת, חלו שינויים מפליגים בקווי-המתאר של המושבה ויש בה בית-ספר תיכון משלה, אולם-תרבות, מרכז-קניות גדול, הסתדרות-כללית, מרפאות של קופות-החולים ואפילו חלק מבדיקות-המעבדה, אפשר כבר לבצע במושבה וכל אלה הוציאו את זכרון-יעקב מחוץ לפריפריה.
העובדה שהישוב מוגדר עדיין כ'מושבה' ומנוהל על-ידי 'מועצה-מקומית', למרות שבמובנים רבים (בעיקר עומסי תנועה ובעיות חניה) עושה המקום 'קולות' של עיר, מטשטשת את הגבולות ויוצרת סתירה פנימית, שלא ברורים גבולותיה.
בישראל יש למושג 'פריפריה' הקשר של אזור הנזקק לעזרה, להתחשבות מיוחדת ובמקרים רבים, גם ליצירת העדפה מתקנת. זכרון-יעקב רחוקה מההגדרה הזאת ולכן אין מקומה במסגרת הזאת. יחד עם זאת, הודות לצביון הכפרי-חקלאי בחלקו של הישוב, בניגוד גמור לערים, הוא מתקבל לפריפריה 'על תנאי' ובסיכומו של דבר נראה כי התשובה לשאלה שבכותרת, תלויה במי ששואלים.