מי אתה, אדוני ראש-העיר?
בשנתיים האחרונות היינו עדים לתופעה חריגה ומעוררת סימני-שאלה, כאשר שורה ארוכה של ראשי-ערים ורשויות-מקומיות, נחשדו בפלילים, חלקם מצא עצמו על ספסלי הנאשמים, חלקם כבר נכנס לכלא ואחרים ממתינים להחלטת הפרקליטות בעניינם ולכתבי-אישום.מבדיקה של מרבית האירועים הללו עולה כי בדרך-כלל נמצאו ראשי הרשויות-המקומיות, חשודים או מורשעים, בגין עבירות פליליות שהמכנה המשותף שלהן עבר בתחום הנדל"ן וממנו הסתעף לנושאים אחרים, גם הם פליליים.
כדי להבין כיצד קרה שדווקא ראשי רשויות-מקומיות הגיעו למצב עגום זה, ראוי אולי לנסות לשרטט את קווי-המתאר למעמדו ותפקידו של ראש-עיר או ראש-מועצה.
מדובר באדם המחזיק בתפקיד בעל סמכויות רחבות מאוד, שולט על תקציבים גדולים מאוד (ברשויות מסודרות המתנהלות היטב בהתאם לדרישות משרד-הפנים) ובעל קשרים חזקים וענפים עם בעלי ממון והשפעה בתחום שיפוטו. במקרים רבים הגיע ראש-העיר למעמדו בזכות אותם אנשים שסייעו לבחירתו, תרמו כספים רבים לטובת בחירתו ודאגו שיקירם אכן ישב על כסא-הכבוד של הרשות-המקומית. לכך צריך להוסיף עוד שני גורמים המבצרים את כוחו של ראש-העיר הנבחר: השפעתו הגדולה על הוועדה לתכנון-ובניה בעירו וכן מערכת הקשרים האישית שלו עם חברי-כנסת או שרי ממשלה (לעיתים באמצעות "מתווכים" שונים הגוזרים לעצמם 'קופון' בתמורה ליצירת הקשרים הנחוצים).
חיבור כל הגורמים הללו יחד, יכול להסביר משהו מכוחו ומעמדו של ראש-העיר וכבר נמצאו כאלה שאמרו כי במקרים רבים, רב וגדול כוחו מזה של ראש-הממשלה...
לצד אלה צריך להוסיף כי במקרים רבים זוכה ראש-העיר למידה רבה של פופולריות ואהבה מצד מרבית תושבי עירו והם מסרבים בכל תוקף להאמין להאשמות ולחשדות נגדו, גם אם כבר הפכו הללו לעובדות ושיגרו את יקירם לבית-הסוהר (ע"ע לחיאני, ראש-עיריית בת-ים). לאהדה הציבורית הגורפת הזאת, יש משקל רב בביצור המעמד של ראש-עיר החשוד בפלילים: אנשים מוכנים לסלוח לו על חטאיו, שהרי נחשב בעיניהם 'זכאי' בזכות השקעתו, עבודתו והצלחתו בשיפור פני העיר ובניהולה ועל כן, ראוי לעבור לסדר-היום על 'חטאים קטנים' כביכול בהם הוא חשוד או אפילו מואשם.
במרבית המקרים יש בידי כרישי הנדל"ן בעיר שני מרכיבים מסוכנים בייחס לראש-העיר: גם ממון רב וגם אינטרסים רבים. כך נוצר מצב בו פונה ייזם, קבלן, כריש נדל"ן לראש-העיר ומבקש ממנו הקלות בבנייה, לגובה או לרוחב, או בהפשרת שטחים חקלאיים לבנייה, או בשטחי מסחר ואפילו בהקלה מתבקשת בתשלומי מיסים, ארנונה ואגרות שונות. לא תמיד מצויים הנושאים הללו בסמכותו של ראש-העיר, אבל זרועו הארוכה מאפשרת לו, במידת הצורך, לבחוש בוועדה לתכנון ובנייה ומכאן קצרה הדרך להענות ללחצים, לבקשות ולדרשות של בעלי האינטרסים.
מתוך מרבית המקרים שהגיעו לבתי-המשפט, התברר כי החיבור הזה, בין קבלנים, ייזמים וכרישי נדל"ן, לבין ראשי העיריות והמועצות,היה עקב-האכילס של הרשויות-המקומיות והוא אשר גרם לקבלת שוחד, טובות הנאה שונות ומעילה באמון.
הקו המחבר בין הון לבין שלטון ברשויות המקומיות, היה ברור וניכר וגרר כאמור עשרות כתבי-אישום, הרשעות ואף עונשי מאסר בפועל. לצד שחיתות זאת, התברר כי עבירה גוררת עבירה וראשי רשויות-מקומיות נמצאו אשמים גם בסעיפים פליליים אחרים, כתוצאה מן המרקחת שרקחו לעצמם ובכלל זה חשדות לביצוע עבירות-מין או ניצול מעמדם כלפי עובדות הכפופות להם.
מאחר שלא מדובר במקרים בודדים, אלא בתופעה המכילה כבר עשרות רבות של חשודים ומורשעים, החלו להשמע רעיונות בדבר האפשרות לצמצם את התופעה, באמצעות חקיקה שתגביל את שנות הכהונה של ראשי-הערים. אלא שאז התברר, לפי מחקר שנעשה לאחרונה באוניברסיטת-חיפה ולפיו לא נמצא קשר בין אורך הכהונה של ראש-העיר לבין מספר החשודים והנאשמים. התברר כי יש עשרות ראשי ערים ומועצות המכהנים כבר שנים רבות והם נקיי-כפיים וישרים כמו סרגל, לעומת כאלה המכהנים זמן קצר יחסית וכבר נלכדו כשידם במעל. מכאן המסקנה לפיה אין בהכרח קשר בין אורך הכהונה לבין היושר האישי של ראש-העיר.
לא תמיד מסתיימים החשדות בכתבי-אישום או בהרשעה, אבל באווירה הציבורית השוררת בישראל, די שראש-עיר יחקר באזהרה, או שיהיה בבחינת חשוד לכאורה, כדי שגזר-דינו יחרץ, למעט באותם מקרים בודדים בהם הוא ממשיך לזכות באהדת בוחריו ותומכיו.
כל מקרה חדש שמתווסף לתופעה, שכבר היתה חלק בלתי נפרד מהמתרחש בסקטור הזה, מחריף את מצבם של ראשי הרשויות-המקומיות וגם מכתים בחשדנות את אותם נבחרים ישרים המבצעים את תפקידם בנקיון-כפיים.
הפתרון לתחלואה הזאת פשוט: להעמיד כל נבחר ציבור לסוג של שימוע-מוקדם בפני וועדה מיוחדת שתבדוק בציציותיו, טרם קבלת האישור למינויו לתפקיד ('פטנט' אמריקני שהוכיח את עצמו במינויים ציבוריים). כך ניתן יהא לצמצם את הסיכונים בבחירת אדם מושחת, או כזה העלול להיות מושחת ולמרות שהדבר אינו מבטיח איטום מוחלט של המשרות הציבוריות הללו מפני חדירתם של מי שלימים עושים דרכם לכלא, אין ספק שבכוחה של 'מסננת' כזאת להיות גורם מרתיע ורב השפעה.